כבר כמה ימים שאני חושבת שכדאי שאכתוב משהו כי הכתיבה בדרך כלל עוזרת, אבל לא עולה לי כלום. כלומר, הרבה עומד בגרון אבל זה לא הופך למשפטים יפים. תקוע. אוף.
זה עוזר גם כשאני כותבת כלום. כלומר, אני מסוגלת בלי ממש לחשוב, פשוט להקליד, הנה למשל המשפט הזה, הוא יוצא מהאצבעות כמו מעצמו. אז הנה, בואו, קצת ארס-פואטיקה לטובת טראומה-בונדינג.
יש איזה פוסט על PTSD שהתחלתי לכתוב לפני איזה שנה וכל פעם חוזרת אליו ומוסיפה עוד שורה. רציתי להוציא אותו כבר אבל ממש קשה לי לכתוב אותו ואני לא מצליחה ברצף אלא רק במנות קטנות. זה מאד נדיר אצלי. בדרך כלל אני כותבת בפרצי כתיבה ספונטניים, פתאום בא לי לכתוב ופתאום זה נשפך, ואחר כך קשה להמשיך. כשאני חוזרת לטיוטות ישנות אני לא ממשיכה את המחשבה המקורית אלא לוקחת את זה לכיוון חדש, זה שצץ היום. אבל הפוסט ההוא, זה משהו שאני רוצה לכתוב, לא כי בא לי, אלא כי אני איכשהו... אה... צריכה? אני מרגישה שאני צריכה לכתוב את זה. לא במובן של חובה אלא של צורך שלי, מועקה שלי. הטראומה לא שלי. כלומר, הטראומה שעליה הפוסט. הפוסט הוא על הלם קרב. איני לוחמת ומעולם לא הייתי. אבל מי מאיתנו לא מכיר לפחות אחד. רק אחד? חח. פסיכולוגים דגולים של העתיד עוד יכתבו מאמרים זוכי פרסים על המדינה שלנו. אם יישאר ממנה משהו.
אויש, יוצא לי פוסט מדכא. זה די מובן, הוא נולד מתוך עייפות ותסכול, אבל הוא נועד לעודד אותי קצת וזה נראה שהוא לא בכיוון. אז נזנח את המשפטים הארוכים ונישאר רק עם הקלדה טיפולית. למשל, רשימות. בואו נעשה רשימה. מה אנחנו אוהבים? מה מנחם אותנו? מה נשאר רלוונטי לנצח? מה תמיד יהיה חשוב ומשמעותי? נכון - ספרות, מוסיקה, אומנות. אז הנה, רשימה קצרה של ספרים שאפשר לקרוא אם רוצים עכשיו ממש להיכנס לאווירה.
* לכבות את האהבה: הוי ארצי מולדתי, אדמה אדמתי! כמה אהובה הארץ, כמה בוגדנית האהובה. איך הגענו עד הלום? אולי בדיוק-בדיוק ככה.
* 1984: היכונו להפצצות מאיראנסיה! ולא לשכוח להתכונן לשבוע השנאה ולהתעדכן במסרים העדכניים שהיו מאז ומעולם במהדורה האחרונה של מילון שיחדש.
* מלכוד 22: על מפציצי חיל-אוויר שרק רוצים לשרוד. וכמובן, קולונלים שלא מתכוונים לכלות את זמנם בהתעלסות עם נשים יפות, אלא אם יוצא להם מזה משהו.
* דמם של אחרים: קל לשלם איתו. כמו שקל להצדיק מלחמות וקל להצדיק שלום פיקטיבי.
* פרנהייט 451: מי צריך ספרים כשיש אש!
טוב, זה משעשע אותי פחות ממה שציפיתי. תכננתי שזה יהיה יותר ארוך ותכננתי גם לתקוע כמה שירים, אבל אני רואה שאפילו בזה הכתיבה לא נשפכת אלא צריך לדחוף אותה בכח, אות אחר אות. וכבר באתי עייפה מהבית.
אז הנה שיר אחד, שיר ישן שלא מתיישן, ויש לי תחושה שהמחבר שלו ידע שלא יתיישן. כמו הרבה שירים של בוב דילן - הקאבר יותר טוב מהמקור. כמשורר הוא חביב עלי מאד אבל בתור זמר הוא בינוני לכל היותר. לפעמים הוא מצליח לרגש אבל לרוב הוא פונה ישר אל השכל. גם זה אחלה, אבל מה שהכי טוב זה לקחת שיר של דילן עם ביצוע של ג'ואן באאז ואז זה יוצא גם חכם וקולע וגם יפהיפה ונוגע. והיא ביצעה לא מעט שירים שלו, לשמחתנו. אז הנה אחד. יותר טוב לשמוע אותו בקול שלה מאשר לקרוא. היא באמת שרה מאד מאד יפה.
Oh, my name, it ain't nothin', my age, it means less
The country I come from is called the Midwest
I's taught and brought up there, the laws to abide
And that the land that I live in has God on its side
Oh, the history books tell it, they tell it so well
The cavalries charged, the Indians fell
The cavalries charged, the Indians died
Oh, the country was young with God on its side
The Spanish-American War had its day
And the Civil War too was soon laid away
And the names of the heroes I was made to memorize
With guns in their hands and God on their side
The First World War, boys, it came and it went
The reason for fightin' I never did get
But I learned to accept it, accept it with pride
For you don't count the dead when God's on your side
The Second World War came to an end
We forgave the Germans, and then we were friends
Though they murdered six million, in the ovens they fried
The Germans now too have God on their side
I learned to hate the Russians all through my whole life
If another war comes, it's them we must fight
To hate them and fear them, to run and to hide
And accept it all bravely with God on my side
But now we've got weapons of chemical dust
If fire them we're forced to, then fire them we must
One push of the button and they shot the world wide
And you never ask questions when God's on your side
Through many dark hour I been thinkin' about this
That Jesus Christ was betrayed by a kiss
But I can't think for you, you'll have to decide
Whether Judas Iscariot had God on his side
So now as I'm leavin', I'm weary as hell
The confusion I'm feelin' ain't no tongue can tell
The words fill my head, and they fall to the floor
That if God's on our side, he'll stop the next war