יש את הילד הזה שעושה איזו תנועה חזרתית שטיפה משמיעה קול, ואמא שלו מסתכלת מסביב במבוכה ועושה לו "ששש" לחוץ כזה שגורם לו להילחץ עוד יותר. אז אתם שבמקרה יושבים צמוד אליה, תעשו לי טובה - תפסו את המבט שלה, חייכו אליה ברוך, אתם יודעים איך, החיוך הזה שאתם מחייכים לזרים כשאתם רוצים לשדר להם שהם בין ידידים. ותלחשו לה, אולי רק בתנועת שפתיים, שרק היא תראה כדי שלא להביך אותה עוד - עזבי, הכל טוב, הכל ממש ממש בסדר.
יכולים לעשות לי את הטובה הקטנה הזאת? זה ממש יעזור לי. תודה רבה.
אה, וגם, אם אתם יושבים על כיסא ואין מספיק כיסאות לכולם ואתם רואים מולכם מישהו/י מבוגר שנשען על הקיר ומחפש תנוחה - קומו ותציעו לו את הכיסא שלכם, ואל תחזרו לשבת כשהיא אומרת "לא לא זה בסדר" אלא התמקמו מחדש ושחקו עם הטלפון. תכף הם יתיישבו.
סבבה? אפשר שנהיה סגורים על זה שזה מה שעושים?
(היום היו הרבה אורחים במקלט. בדרך כלל זה רק הקבועים ועוד איזה שניים-שלושה אנשים שבמקרה היו ברחוב. אבל היום הצטרפו יותר מעשרה).
אה, ועוד משהו, זה כבר פחות קריטי אבל אם כבר משתדלים וזה - אם הלכתם ברחוב ושמעתם אזעקה ונכנסתם למקלט של הבניין הקרוב ושם חייכו אליכם והציעו לכם לשבת - אל תסיימו להם את כל הבמבה.