אני לא רוצה להיאנס.
אני לא רוצה שאף אחד יאנוס אותי.
גם אם זה מישהו אהוב ומוכר ואוהב, אני לא רוצה שאף אחד יאנוס אותי.
פנטזיית אונס איננה שאיפה להיאנס.
הגשמת פנטזיית אונס שונה מאונס.
אונס זה אקט של אלימות המותיר את הנמען שלו שבור.
הגשמת פנטזיה זו מתנה.
להגשים למישהו פנטזיה, זה לתת לו את מה שהוא רוצה.
לא להתעלל, לא לשבור. לתת לו את זה נקי, בלי הטראומה, בלי הפגיעה האמיתית. לתת לו יחד עם הכח הזה, במילה אחת להפסיק הכל.
שפחה/עבד היא/הוא אדם נטול זכויות חוקיות, נטול היכולת הפיזית לעזוב, אדם שלא נותנים אליו את הדעת.
ויש לנו אנשים חופשיים, חופשיים מטעם החוק וחופשיים ברוחם ובבחירותיהם, שמגשימים לנו פנטזיית עבד/שפחה.
כאב הוא בדרך כלל סימן רע. התרעה מפני סכנה, או הודעה על פגיעה שכבר התרחשה. מכות אמיתיות יכולות לשבור את הגוף, לקרוע, לצלק, להרוג.
ויש לנו אנשים שבכלל לא רוצים לשבור את עצמותינו, שמגשימים לנו פנטזיה של מכות, פנטזיה של כאב.
זה מאד דומה, דומה עד כדי כך שיש כאלה שמתבלבלים. ובכל זאת זה כל כך שונה, שמיים וארץ, כל כך שונה שמפליא שאפשר בכלל להשוות.
כי איבר המין העיקרי הוא המוח. ולהקיז דם, ולקלף תפוז, אפשר עם אותה הסכין.
לפני 15 שנים. 27 באפריל 2009 בשעה 19:21
