לפני 14 שנים. 4 בדצמבר 2009 בשעה 19:24
תן לגופי להתעורר אל מגע ידיך, ששפתיך הן שיפגישו את עורי עם הבוקר, שחום גופך הוא שימחה את קורי השינה. חיבוקך מלווה את שנתי, ומה עונג גדול יותר מהיוותרו סביבי עם התפוגגות ההזיה, לפקוח עיניים ולמצוא את התחושות החלו?מות חיות במציאות שלי, לצאת מחלום לערות ללא קטיעת רצף, ברוך אינסופי, בתוך חזיון שהופך לזיון,
משוך שיערי לאחור והנח שיניך על צווארי והצמד חזך לשלי והנח לי לשאוף ריחך ואמור לי, בוקר טוב יקירה,
ויהיה
זה
הטוב שבבקרים.
