לפעמים אני אומרת דברים שאני לא מתכוונת אליהם.
אין ממש כלל אצבע להבחין בין המקרים.
לפעמים אני אומרת "הפסק" ומתכוונת "המשך".
לפעמים אני מבקשת שתלך ממני, כאשר כל מה שאני רוצה זה שתיאחז בי בכל הכח.
לפעמים אני אומרת על דבר מה שהוא גבול אדום, כאשר למעשה הוא רק "אני עדיין לא מוכנה. לא השבוע".
לפעמים אני כן מתכוונת, אבל אז משנה את דעתי.
נגיד, כמו הפעמים שאמרתי "אף פעם אל תעשה כך וכך", וכעבור מספר ימים זה הפסיק להפריע לי. ולפעמים הדברים עליהם אמרתי "לעולם לא" הופכים לדבר אליו אני מייחלת.
אבל אתה, מושלם שכמוך, לא ממרה את פי. אמרתי שאסור, ואתה מכבד את ה"אסור" שלי, לא מנסה לדחוק את הגבול.
לפעמים אני מתכוונת בדיוק למה שאני אומרת ותמיד אני מצפה שאם אמרתי פעם אחת, תפנים שזה כך ולא תנסה שוב למחרת. מצפה, ובכל זאת מתאכזבת כשאתה עושה בדיוק את מה שאם לא היית עושה היית מאכזב אותי.
שלום, נעים מאד, אני אשה ויש לי הגיון מעגלי 😄
אני לא רוצה שתפסיק לקחת ברצינות את הבקשות שלי.
פשוט, כדאי שתזכור, שלפעמים - אני לא מתכוונת למה שאני אומרת, או שמתכוונת ולמחרת כבר מרגישה אחרת לגמרי. סתם, לידע כללי. תדע שזה קורה לפעמים.
אין ממש כלל אצבע להבדיל בין המקרים, אבל יש רמזים. למשל, כשאמרתי לך להתרחק, לא לגעת בי, והדברים שאסרתי עליך - אל תעשה לי, אל תאמר לי, אל תראה לי... רובם גיבוב שטויות. לא כולם, אך רובם.
הנה לך דבר שאמרתי אתמול וכן התכוונתי אליו, מעומק הלב:
מותר לך הכל.
מותר לך הכל.
יתרה מזה - אני רוצה הכל.
אני רוצה.
לפני 14 שנים. 15 בדצמבר 2009 בשעה 17:07
