לפני 14 שנים. 4 בינואר 2010 בשעה 11:10
זה נורא כיף. אבל זה נורא כואב. אבל זה נורא כיף. אבל זה נורא כואב.
אני כל כך רוצה עוד. זה כל כך כואב שאי אפשר להמשיך. אני כל כך רוצה להמשיך.
רגע של "אחח, זה טוב", ורגע של "אחח, אחח, איה איה אוי אוי אוי".
בפעם הראשונה שאני הרגשתי ככה, זה היה כשאיבדתי את הבתולים.
כל מה שהוא היה צריך לעשות זה לדפוק את הברך.
