רגע: הוא מתחיל לגעת בי. הוא מושך את הגופיה מעל לראש שלי, ידי מתרוממת לאפשר את תזוזתה לאורך הזרועות. הוא עוצר בפרקי הידיים, מחזיק אותן באמצעותה ביד אחת. שפתיו לא עוזבות אותי. ביד השניה הוא הוא מסיר את החזיה, מושך גם אותה מעלה ומצרף אותה לבד האחוז בכף ידו. בידו החופשית הוא מסיר את התחתונים שלי ומתחיל לשחק בי באצבעותיו. הוא מקרב את האגן שלו לפני. אני מנסה להכניס אותו לפה שלי. הוא מטיב את זוית עמידתו, אבל עדיין לא נוח לי. עלי להתאמץ בשביל להמשיך ולסגור עליו את פי. אני ממשיכה. וממשיכה גם היד שלו. כשהוא עומד לגמור, הוא מרפה מפרקי ידי ומרים את ראשו, מתענג על הרגע. אני מנצלת את ההפוגה בשביל להזיז את הגופיה והחזיה. היד שלו לא מפסיקה. אחרי שאני בולעת את הטיפה האחרונה, הוא נוגע בי יותר עמוק, עד שאני מתפרקת, עד שאני עוצרת אותו כי אני רוצה כבר להיצמד אל חזהו בחיבוק.
רגע: אני יושבת מול המחשב ומתקנת עבודה. אני חשה בתנועה מאחורי. משהו נוגע בלחי שלי. הגוף העירום שלו, הזקפה שלו מתחככת בי. יד על השיער שלי, האצבעות משתלבות בו, מטיבות אחיזה. אני מלקקת שפתיים. הנה אני על הברכיים מולו. כשנגמר, הוא מנשק כל נקודה בפנים שלי, מצמיד אותי אליו בחיבוק, ומודה לי. אני מנשקת אותו על שפתיו, מחככת לחיי בזיפיו, נצמדת לגופו, שואפת את הריח שלו, סופגת את החום שלו. וחוזרת לעבוד.
לפני 14 שנים. 5 באוגוסט 2010 בשעה 8:48