כי כשרוצים משהו, צריך לבטא את הבקשה. ככה לייקום קל יותר לשמוע.
יש לנסח את הרצון, להגדירו, וכך יהיה קל יותר לקדם את פני ההזדמנויות.
ובכן, הריני אומרת:
אני רוצה לכתוב. לכתוב באמת, כמו שלא כתבתי כבר יותר מידי זמן. לכתוב סיפורים אמיתיים, ולא סתם פרגמנטים רגשניים של רגע.
הצורך מפעם בי כבר הרבה זמן. אני רוצה ליצור דמויות, אני רוצה ליצור להן עולם להתנהל בו, אני רוצה להחדיר בהן פעולות ומחשבות ורגשות וכל זה. אני רוצה להתניע אירועים בדיוניים ולצפות בהן מתמודדות. אני רוצה לברוא עולמות. אני רוצה לכתוב את העולם שלי, לכתוב את כל מה שיכול היה להתרחש בו, את כל חמשת הפיאות הנותרות בקוביה שקבעה את מהלך העניינים אצלי. אני רוצה לתת חיים לעשרות דמויות שונות שיבטאו את כל הקולות הבועטים בי.
אני רוצה לרגש. אני רוצה לעורר מחשבה. אני רוצה להצחיק, אני רוצה להעציב, אני רוצה להרגיז.
אני רוצה שמישהו ירגיש משהו, לא משנה מה, אבל משהו שיעשה לו טוב איכשהו, בגלל מילים שאני כתבתי. אני רוצה ליצור משהו שלם. משהו עגול וגדול. או משונן. משהו.
אני רוצה לכתוב רומן. אני רוצה להטביע את עצמי במלאכת הכתיבה, לתת לרומן הזה לחיות איתי, ללוות אותי, לחדור את שגרת יומי. אני רוצה לחיות אותו, אני רוצה כל יום לחשוב עליו, להמציא לו עוד תוואים. אני רוצה לדעת את הגרעין של הסיפור שאני רוצה לספר, ואני רוצה להמציא דרך עשירה ומעניינת לתת לו נפח. אני רוצה שהוא יצמח ויסתעף ויפתיע אותי. אני רוצה להפתיע קוראים. אני רוצה שיקראו אותי, אני רוצה שיגיבו.
בלוג זה קל ומיידי. אני יכולה לכתוב מעט ולקבל בכל פעם קצת פידבק. זה עוזר להאכיל את תאוות הפידבק. אבל זה לא הדבר האמיתי. זה לא כל מה שאני מסוגלת לו. אני רוצה לכתוב רומן. אני רוצה.
הנה, אמרתי את זה.
עכשיו, כל מה שנשאר לי זה להחליט על מה לכתוב.
רעיון מישהו?
לפני 14 שנים. 9 באוגוסט 2010 בשעה 15:11
