מה את מוכנה לעשות בשביל להרגיש את הדבר הזה?
האם את מוכנה ללכת לגבר אחר?
לא, את לא. וזה גם לא יגרום לך להרגיש כמו שאת רוצה, גם אם תלכי. ואת בכלל לא רוצה.
האם את מוכנה לטפול על הגבר שלך תכונות לא לו? האם את מוכנה לקשור עליו פנטזיות שלא תלויות בו, לאלץ אותו להיות דמות בהצגה שאת טווה לעצמך בראש לגמרי בכוחות עצמך?
לא, את לא. את רוצה שהוא יהיה חלק מזה, חלק ממך, תמיד. אחרת זה לא זה. אף פעם לא רצית פשוט להגשים לעצמך פנטזיות. זה כל כך תלוי ברגשות שלו, והם חלק מהפנטזיה. את לא יכולה לעשות את זה לבד.
האם את מוכנה לשקר?
לא, את לא מוכנה. כי יש דברים שלא שווים את זה. לא משנה כמה את רוצה להרגיש ככה שוב, את לא תשקרי בשביל זה. את גם לא תגנבי. את גם לא תאחלי רע. את לא תגרמי נזק. יש דברים שאת לא מוכנה לעשות.
האם את מוכנה להכאיב לגבר שלך?
אולי. כי לפעמים זה חלק מהעניין. לפעמים את רוצה שיכאב לו. את לא רוצה לרצות את זה, ובכל זאת את מתגעגעת לאנחות כאב תחת היד שלך. את לא מתאפקת מלנשוך. היית רוצה שהוא לא ירצה שתפסיקי.
האם את מוכנה לבקש ממנו?
אולי. אבל את לא תרגישי את מה שאת רוצה להרגיש, אם תצטרכי לבקש. ואת לא רוצה לגרום לו להרגיש שהוא לא מספיק לך. וזה גם לא נכון. הוא כל מה שחלמת עליו ויותר. את פשוט רוצה להרגיש ככה שוב. ואינך מסוגלת להסביר מה זה, "ככה". אבל כל תא בגוף שלך זוכר. הלוואי והזכרון לא היה חי כל כך.
לפני 14 שנים. 19 באוקטובר 2010 בשעה 9:20