לפני 14 שנים. 19 באוקטובר 2010 בשעה 12:57
אני אף פעם לא יודעת להסביר לך את ההבדלים הדקים.
אף פעם לא מצליחה ללמד אותך לנחם אותי מבלי לגרום לי רגשות אשם.
לאט לאט אתה לומד אותי, בכל זאת.
אבל יש דברים שאני לא מצליחה להסביר.
זה תמיד בא בגלים, שמת לב? יש ימים שקטים, ובהם נדמה לי שהנה הספינה שלנו לא תדלוף יותר לעולם.
ויש ימים שמשהו קטן קורה, ואז פתאום מגיע מבול של רגשות רעים ושיפוט וכעס ומה לא.
תמיד גלים.
נוחה לכעוס, נוחה לרצות. חז"ל (נראה לי שאלה היו הם) אמרו שזה עדיף על ההפך.
אבל לי נראה, שלחיות איתי מרגיש לפעמים כמו לחיות עם אריה חולה כלבת במקום עם אשה.
