Anything Goes

(שכנראה יהיה משעמם לקריאה. אני בדרך כלל גונזת פוסטים כאלה, שרק מספרים מה עשיתי הערב. אבל משהו בכל הסיטואציה הזו כל כך מחמם לי את הלב, דווקא בגלל שזה כל כך שגרתי ופשוט ולא מעניין, שאני רוצה לשמור את זה).

אני מאד מחבבת את המשרד שלנו. יש לנו שולחן מאד רחב עם מגירות קטנות מתחת לאמצע שמחלקות אותו לשתי עמדות עבודה שוות. על כל עמדה ניצב מחשב נייד, ובאמצע, צמוד לקיר, מסך גדול שמחובר לשני המחשבים, שעליו מקרינים סרטים או פורשים מאמרים, לפי הצורך. ככה אנחנו יכולים ללמוד ביחד בשתיקה. ככה אנחנו גם יכולים לעשן נרגילה או לאכול ארוחת ערב ביחד כשאחד רואה טלויזיה והשני לומד.

לפעמים זה קצת מוזר, הישיבה הזאת. אנחנו יכולים במשך שעתיים לשבת ליד השולחן הזה ולהתעלם זה מזה לגמרי. להעביר מצד לצד את צינור הנרגילה, להציע כוס תה או סנדוויץ' כשקמים למטבח, לנטות רגע הצידה לנשיקה, ועדיין להיות ספונים כל אחד בעולם שלו, כאילו היינו לבד. אנחנו לא מסתכלים אחד לשני על המסך, הרבה פעמים אנחנו בכלל לא יודעים מה השני עושה.

עכשיו, טדי צופה במשחק ומפזם "אבי לוזון בן זונה" עם הקהל. לי לא מתחשק לעשות שום דבר אז אני קוראת שירים ב"במה חדשה", זה דווקא נחמד. חלקם מאד טובים. נורא בא לי משהו טעים אבל לא ממש יש אוכל בבית, שנינו בדיאטה אז יש רק את מה שאנחנו אמורים לאכול בארוחות הקבועות. נורא בא לי המבורגר. או נקניקיה. נקניקיה ארוכה-ארוכה בבגט עם בצל מטוגן-מטוגן ומיונז, כמו אלה שאני ור' אכלנו לכל ארוחה במשך ארבעה ימים בנירנברג. זה אחד הדברים שאני הכי זוכרת מהשבוע ההוא – הנקניקיות. וההופעה של מטאליקה, כי היא הייתה שעתיים של להיטים והם ניגנו את כל מאסטר מהתחלה ועד הסוף. ואת גלישת הקהל שחשבתי שתוציא אותי מהשורות הראשונות לאיזה "מאחורה" שלא אראה בו כלום, וכשהורידו אותי מצאתי את עצמי באיזור הVIP, המגודר והמרווח, ממש מול הבמה. זה היה בהופעה של קורן, ומיד אחריהם עלו טול, ודווקא בהופעה הזאת ירד גשם, כמו בכוונה. אם יש להקה שטוב לראות הופעה שלה בגשם זו טול.

טדי: מה את כותבת?
יולי: רשימה שחורה של כל מי שאני רוצה להרוג.
טדי: יש לך שם את אוטו באריץ'?
יולי: אני לא יודעת מי זה, אבל אני מוכנה להכניס מישהו בשבילך.
טדי: אז אותו.

עכשיו כשאני חושבת על זה, מעולם לא באמת כתבתי מה קרה בימים האלה. נחתתי לפנות בוקר וחיכיתי בשדה התעופה לרכבת הראשונה. כשהגעתי הביתה התקלחתי והלכתי למשרד, וחיכתה לי ערימה ענקית של עבודה, ואז קרו עוד מלא דברים ואיכשהו לא הגעתי לזה. זה היה לפני כמעט חמש שנים, וזה נורא מוזר, כי אני זוכרת שזה היה ממש לאחרונה ואני זוכרת את זה ממש טוב, למרות שגם על התמונות לא הסתכלתי מאז.
בהופעה של BloodhoundGang הכרתי בחור חמוד בשם מתיו, הוא היה נורא בלונדיני ונורא נחמד, רקדנו יחד והמשכנו להסתובב יחד כל הלילה. לא היה אז פייסבוק וזו הייתה אחת הפעמים האלה שחשבתי לעצמי שחבל שאין דרך פשוטה לאתר אנשים שפגשת במעגל פוגו, באירוע שהאתר הרשמי שלו כולו בגרמנית, כשהיית בלי טלפון במקום בו יותר קל להשיג בקבוק בירה מאשר בקבוק מים. אני לא זוכרת אפילו מאיזו מדינה הוא היה. כנראה גרמניה. רוב האנשים שם היו גרמנים. האנשים שדיברנו איתם היו מאד מאד מופתעים לשמוע שאנשים טסו ממדינה אחרת רק בשביל הפסטיבל המקומי שלהם. הם גם היו מופתעים לשמוע שאנחנו חושבים שלהשיג משהו לעשן בפסטיבל לא אמור להיות קשה. מה, בישראל זה חוקי? 😲
אני לא חושבת שאני זוכרת את כל ההופעות. אני זוכרת שכשספרתי אותן בדרך הביתה עצרתי ב-12. הממ. אני אנסה:

Opeth, Alter Bridge, Jamiroquai, Depech Mode, Imogen Heap, Anouk, Korn, Tool, Deftones, Dir En Grey, Bloodhound Gang, Metallica
נו, אני בטוחה ששכחתי מישהו. ועכשיו זה מציק לי. מעניין אם אני יכולה למצוא את הליינאפ מאז. סתם סקרנות. הולכת לבדוק רגע.

טדי: מהההה זה?
יולי: מה אכפת לך.
טדי: נווו אבל זה נורא בולט ואדום.
יולי: אה, סליחה [מסובבת את גב המחשב אליו].

הופה! איך שכחתי?! עכשיו זוכרת: Alice in Chains, In Flames, Soulfly. ואת ההופעה של David Grey לא תכננתי לראות אבל יצא שראיתי אותה מלמעלה, ממש מלמעלה, בעודי מרחפת במעין מתקן בנג'י כיפי. המוסיקה הרגועה הזו דווקא באה טוב עם זה.

טדי: ייייייייייייייישששששששששששששששששששששששששששששש!!! יש!!! יש!!!
הקריין: שתיים-אפס.
יולי: יש. מואה.

חשבתי שאם אני אתעלם מזה הרעב יעבור, הרי אכלתי הערב וזה אמור היה להספיק. אבל הוא התגבר וזה ממש מציק. אני יודעת שעליית הסוכר אשמה ושאני צריכה להתעלם מזה, אבל פאק, זה קשה. אני נכנעת.

טדי [שר]: הווו, מכבי חיפההה, את אלופהההה...

אגב, נורא נורא נורא כיף לקבל בצהריים הודעה בה כתוב "האוכל יצא מדהים!” (בישלתי בלילה ושמתי לו בקופסה לעבודה). למרות שזו לא חוכמה גדולה להכין עוף בבירה, זה עדיין ממש כיף 😄 היה שווה לקלף תפוחי אדמה בחצות בשביל זה :)