יותר מכל זה שובר את לבך כאשר
אתה מצפה לגרוע ביותר
ואתה יודע שמגיע לך
ונסיון העבר הראה לך מראש את התגובה של כל אחד ואחד
אתה יודע איך יגיבו כל האנשים שנמצאים בחיים שלך
גם כי אתה יודע מה הרווחת, וגם כי אתה מכיר אותם
מכיר אותם מזמן
מכיר אותם היטב
וכשאתה חושב על זה, זה קצת מנחם, לדעת שלפחות אתה מוכן לזה. לפחות השלמת עם זה. כי זה ידוע לכל, זה כואב יותר כשמצפים.
אז כמו שהתחלתי לומר -
זה הכי שובר את לבך כאשר
אתה באמת מפסיק לקוות וכבר לא חושש מהגרוע מכל אלא פשוט יודע שזה יקרה,
ודווקא אז האנשים שאתה מנחש כל מילה שלהם כל כך טוב
באים לקראתך ויוצאים מגדרם בשביל שיהיה לך טוב. בדיוק ברגע שאתה לא רואה את זה בא.
זה שובר את לבך יותר מכל אכזבה,
ואם הצלחת לא לבכות עד עכשיו,
זה בדיוק הרגע שבו זה אבוד לך.
* * *
ויוצא שדווקא ברגע בו אתה הכי אסיר תודה, זה בדיוק הזמן שבו אתה לא מצליח להוציא את ה"תודה" מהפה שלך.
ודווקא ברגעים בהם אנשים עושים הכי הרבה בשבילך, זה בדיוק הזמן שבו אתה לא מצליח לספר להם מה עשו.
לפני 12 שנים. 11 בדצמבר 2011 בשעה 22:27