יש איזה בחור שפתח מלא שרשורים ביום אחד, והוא כותב לא הכי ברור, ועכשיו כולם צוחקים עליו שהוא כזה מציף וספאמר.
אבל אתם יודעים מה אני חושבת?
אני חושבת שכל הפצצת הפורומים הזאת שהוא עשה, הייתה אקט של טוב לב. כי לפני שהוא עשה את זה, עיקר הפעילות בפורום הייתה די מגעילה, ולא במובן הביזארי של המילה. היה ממש לא כיף והיה ממש לא קשור לבדס"מ (שמתם לב שאלה תמיד השרשורים הכי ארוכים? יותר ויותר אני משתכנעת שלאנשים פה קשה לדבר על בדס"מ, שזה מביך אותם או משהו כזה או שהם לא רוצים לחשוף עניינים אישיים למיניהם). ואז בא הבחור הזה, ראה מה הולך, ואמר לעצמו - וואלה, כולם מתבעסים על כך שבפורום לא מדברים על בדס"מ אלא סתם רבים. אז מה עושים? ממלאים את הפורום בדברים אחרים! אם פותחים מלא שרשורים על בדס"מ, הם ידחקו מטה את שרשורי הרפש ויסיטו את העניין למקום טוב יותר.
זה לא שהוא כתב "מוכר ת'מאזדה" ושכפל את זה לכל הפורומים. הוא פתח נושאים שונים שלדעתו מתאימים לדיון בפורום, ופתח כמה בבת אחת, ואני חושבת שבמקרה הזה ההצפה הייתה ממש מעשה מכוון שמטרתו להרגיע את הרוחות.
זה מאד מזכיר לי מצב שבו במפגש בין חברים הוויכוח מתלהט והופך לריב, ואז מישהו רגיש ועתיר טאקט מזהה שהאווירה מתוחה ומחליט לעבור נושא ועושה מאמץ למשוך את כולם לדבר על הנושא החדש - כדי שכולם ירגעו והאווירה תחזור להיות חברית. נראה לי שזה מה שהוא ניסה לעשות.
ברור שאני לא מכירה אותו ולא יודעת מה באמת עובר לו בראש, אבל ממש כך זה היה נראה לי. השילוב בין התוכן של ההפצצה לבין התזמון שלה גורם לי לחשוב שאכן זו הייתה כוונת המשורר. ואני גם חושבת שלכל הפחות, אפשר לתת לו להנות מהספק. אני, בכל אופן, חושבת שזה היה מאד יפה מצידו.
ולמען האמת, עד שלא התחילו הירידות עליו, הייתי בטוחה שכולם יבינו (יניחו?) שזו הייתה המחשבה מאחורי המעשה הנ"ל.
מה דעתכם?
