אתם מכירים את זה - זכרונות ילדות של דברים שהדליקו אתכם, שעוררו בכם תחושה כזאת מעניינת, זה לא היה בדיוק גירוי מיני, לא חשבתם על זה ככה, כי לא חשבתם במונחים האלה בגיל הזה, לא חשבתם "מחרמן", אבל ידעתם שזה מעורר בכם משהו.
ולפעמים הדבר הזה היה קצת דוחה. וזה הפך אותו לעוד יותר מושך. היו רגעים כאלה, של גילוי שאני נמשך לדברים לא רק בגלל שהם יפים. שיש עוד דרכים למשוך אותי, לעורר את הדמיון שלי, לעשות לי משהו בבטן.
עכשיו, אני יודעת שזה דבילי אבל אחד הרגעים הברורים שאני זוכרת הוא התחושה המוזרה הזאת מתעוררת כתגובה לקליפ הזה:
טוב, על מי אני עובדת? מה אני מנסה להכניס את זה לניסוחים ורעיונות? הקליפ הזה לגמרי עשה לי את זה בתור ילדה והוא עדיין עושה לי את זה. אז נכון שבגיל שמונה או תשע לא חשבתי במילים האלה אבל התחושה הזאת, שמשהו מדליק אותך, אחד הזכרונות הכי מוקדמים שלי שלה הוא מהצפיה בקליפ הזה.
עריכה: חיפשתי קצת מידע על הקליפ וגיליתי שהוא היה הקליפ הראשון שזכה בפרס "הקליפ הטוב של השנה" של MTV. מהההה קשור.
