אני שוקלת ברצינות להתחיל להשתמש במטאפורת פיצה כאשר אני מדברת על סקס.
עד כה השתמשתי במטאפורת סטייק ובמטאפורת קינוח. אכילת בשר נראית לי כמשהו עם קרבה אסוציאטיבית לסקס, אבל עם מגמת הטבעונות הגוברת בעולם, אני מבינה שזו לא מטאפורה שכולם יכולים להזדהות איתה. היות והרבה אנשים מקבלים על עצמם את נדר הטבעונות בגיל מוקדם למדי, הרבה אנשים בכלל לא יבינו רפרנסים לחוויות של אכילת סטייק, או לפחות לא יקשרו אותם לחוויה חיובית המוכרת להם.
ברור שמודל הסטייק שלי עדיף עשרות מונים על מודל הבייסבול, ולפעמים דווקא טבעונים משועשעים ממנו במיוחד, שכן בניגוד לקרניבורים, למילים "אכילת בשר" יש משמעות אחת בלבד עבורם, מה שהופך את הדיבור על אכילת בשר להרבה פחות מרומז ממה שהתכוון המשורר, שזה בונוס נחמד.
בכל זאת אני שוקלת, וקוראת גם לכם לשקול, אימוץ של מודל הפיצה. פיצה היא דבר שהרבה יותר אנשים יכולים להזדהות איתו, כי היא יכולה להיות עם או בלי בשר, עם או בלי גבינה, בצורות שונות ומקמחים שונים. היא מאכל מאד נוח לשיתוף. היא גם מאכל מאד ורסטילי. המהות של פיצה, ואחד הדברים שהופכים אותה לכה פופולרית, היא שהיא מאפשרת לכל סועד לבטא את טעמיו האישיים. אפשר להזמין פיצה אחת גדולה לכולם, וכל אחד יקבל את התוספת שהוא מעדיף. זהו ביטוי מרנין ביותר לפעילות שנעשית ביחד, ועם זאת מאפשרת לכל אחד לעשות את מה שהוא רוצה מבלי שיהיה צורך להתפשר. היא מאפשרת שיתוף ומגע, ובכל זאת משאירה לכל אחד מקום לחוויה שונה.
אני מציעה לפתח מילון מושגים סובב-פיצה, שיאפשר שיח מרומז על סקס, באופן דומה למודל הבייסבול אך ללא המסרים המזיקים של תחרות, נצחון/הפסד, סדר פעולות כרונולוגי קבוע, מטרה יחידה וחתירה עיקשת לעבר היעד. כבר יצא לי לשמוע בחוגים שונים שימוש בדימויים ה-לא-דורשים-יותר-מידי-דמיון שהם רוטב עגבניות, גבינה חמה, כל התוספות, להתחיל מהסוף, להתחיל מהתחת, סנדוויץ', ממולאת, פטריות וכו'. נוכל להעניק משמעות לכל תוספת אפשרית, כך שאחרי שזה יחדור לשפה, נוכל להציע לשכן ממול פיצה אישית עם שרימפס ואננס, להוסיף קריצה ולקוות לטוב.
וכמובן שהסיבה שזה נראה לי רעיון טוב, הוא ששמעתי את זה ב- TED, הבית של כל הרעיונות הטובים.
אכלו פיצה!
http://www.ted.com/talks/lang/he/al_vernacchio_sex_needs_a_new_metaphor_here_s_one.html
אכלו פיצה!
