זה את ההומור. גם במילות השירים וגם בקליפים ואפילו בלחן, כמעט תמיד יש קריצה ועקיצה שמעלה חיוך. אבל זה תמיד עדין כזה, מתחכם, ולא בא על חשבון הרגש. רוב השירים שלהם גם נוגעים ללב ומעוררים הזדהות, וגם מצחיקים. זה השילוב הזה.
השירים שלהם תמיד גורמים לי להרגיש טוב. הם מתחברים לי לרגעים הכי עצובים שלי ומהדהדים את החוויות שהכי בוערות בי, ובו בזמן מצחיקים אותי. מי עוד יודע לקלוע לחיבור העדין הזה? יש הרבה שמצליחים בשירים מסויימים, אבל נראה לי שרק אירוסמית' מצליחים בזה תמיד. זה תמיד שנון.
ואז הרגע הזה שגיליתי שלמרות העקביות, חצי מהשירים בכלל לא נכתבו על ידם. אבל מה זה משנה עכשיו? יש בהם קסם ששום עובדות כבר לא יפיגו, ומקום בלב שלי ששום הופעה גריאטרית לא תצמצם.
למשל, השיר הזה, שהוא קורע לב, והקליפ לא מגחיך אותו אלא איכשהו מעצים את הרגש. והסצנה האחרונה שלו, מרגשת עד דמעות וקורעת אותי מצחוק בכל צפיה מחדש. כי זה קולע בול.
