לפני 4 שנים. 23 בפברואר 2020 בשעה 12:49
הגשם לא מפסיק
והרגליים ספוגות צלקות
דווקא אז את אומרת לי – את תהיי בסדר גמור.
אין לי עיניים לראות את האור
אין לי אזניים לשמוע את הצופר
אין לי ידיים לתפוס את הרגע
אין לי לשון לטעום את הנצחון
אין לי אף להריח את הפרחים
אני עומדת מול אבן חלקה ועיוורת
אני מפנה את פני לעננים
מתחננת שתתני לי עוד כמה ימים
ואת אומרת – בסדר, בסדר
מה שתבקשי – בסדר
למרות שכבר לא יהיה בסדר
את תהיי בסדר גמור
