לפני 17 שנים. 28 בדצמבר 2006 בשעה 20:51
אחד הסיפורים האהובים עלי מהמיתולוגיה היוונית
היא רודפת אחרי מבוקשה- היא נמהרת בתשוקותיה ומנסה לכפר על טעויתיה
הוא שם בתור יצור פאסיבי- מושא התשוקה שהעריץ אותה ונעלם ברגע שהמרתה את פיו.
למה המרדף שלה תמיד עניין אותי?
המעשיות שאהבתי תמיד סבבו סביב דמות האישה שרודפת, מכפרת, מחפשת, מעוררת, מתעוררת, מאוהבת.
לראות אותה ממתינה בציפייה- בחוסר מודעות- מעולם לא עניין אותי
לראות אותה נחבלת, סובלת, נופלת, מתעקשת, מסתבכת
תמיד הזכיר לי מישהיא
אני חושבת
שאותי