"תודה גם לך" אמרה לי מלכתי האצילית ונימת שביעות רצון אמיתית השתקפו מפניה היפות והזוהרות.
רק לחשוב ש.... רק לפני שישה ימים בדיוק נזרקתי בבעיטה מארמונה של המלכה החושנית והנשגבת שלי, רק לפני שישה ימים יצאתי בוכה מעוגמת הנפש האיומה מהיכלה של הוד קדושתה, בעודה כועסת ומאוכזבת מעבדה, איכזבתי אותה בכל דבר שעשיתי, בכל תנועה, רצון היה אבל לא ריכוז.
אומרים אנשים שיש רגעים בחיים שאותם לא שוכחים לעולם, רגעים, ארועים, זה היה רגע שמעבר לכך, שניה שנמשכת לנצח, רגע שתיקח איתך לעולם, דקה שתירצה לכל החיים.
והיום, הודיתי למלכתי אלפי פעמים, על הזכות לתקן, על שביעות רצונה, על ההזדמנות הנוספת שקיבלתי, על התוצאה....ובסוף על היחס האנושי והמרומם של מלכה אצילית "תודה גם לך"
כאדם לפני עבד, כאישה לפני מלכה, אמיתית, אכותית, נשגבת ועליונה.
אז עוד תודה קטנה לך מלכה אלוהית שלי
שמנתי שני קילו, שמנתי מנחת
לפני 16 שנים. 3 בספטמבר 2008 בשעה 20:12