סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ברובם אני לא מוצא אותה אחת

- אין לי מוח... רק קש - איך אתה יכול לדבר אם אין לך מוח? - לא יודע... אבל יש אנשים שאין להם מוח והם מדברים הרבה... הלא כן? - כן, אני מניחה שאתה צודק
לפני 15 שנים. 27 בינואר 2009 בשעה 15:27

- הגוף שלי הוא שלך, תעשה בו מה שאתה רוצה.

אחח, כמה פעמים שמעתי את המשפט הזה. הרבה פעמים, הרבה בחורות והרבה מבטים של שקיקה שמלווים אותו. ופעם, בצעירותי, עוד הייתי משתעשע במחשבה עליו. וכמובן מתחיל לבדוק את הגבולות, וכל פעם בודק מה עוד אפשר לעשות עם הגוף החדש הזה שהוא עכשיו "שלי".
וזה כמובן בולשיט אחד גדול. כי אם הגוף הזה היה שלי, לעשות בו כרצוני, אז לא הייתי צריך לבדוק גבולות.

עכשיו, במקום לבדוק מלמטה למעלה. אני תמיד מתחיל הפוך, מהכי קיצוני. וכך מיד שמים דברים בפרופרוציות. ואז השיחות עם הבחורות המשתוקקות הולכות משהו כזה:
- קח את הגוף שלי. הוא שלך. עשה בו כרצונך.
- או קי, אני רוצה שתתרמי כלייה.
- [צחקוק] אתה צוחק, נכון?
- מה פתאום... סתם, כן. ברור שבצחוק. אבל עכשיו ברצינות, אני רוצה שתעשי קעקוע. לא משנה איפה, אבל עם המלים: א?ב??ר?ה א?ב??ר?ה ק?ד?ב??ר?ה, איי וואנה ריץ' אאוט אנד ג?ר?ב? יא.

http://www.dailymotion.com/video/x4rg3_the-steve-miller-band-abracadabra

ואז שומעים ברקע את הרעש הכל כך מוכר שהמציאות עושה כשהיא טופחת על פנינו,ואת האוף הפנימי הזה שאת מגלה שנפלת על איזה דביל קשה שלא זורם, וזה גם האות שלה להתלבש וללכת.

אז איך מתייחסים לגוף בגישה שפוייה?


כמו רכב בליסינג שקיבלתי לתקופה מסויימת. אני צריך להחזיר אותו בסוף, ולדאוג שלא ייגרם לו נזק. פנימי או חיצוני. כפוף לתקנון. מוגבל בקילומטרים. כפוף לתקנון. אפשרות לנהג נוסף, אם יש ביטוח והוא יודע לנהוג... וכן, כפוף לתקנון. היא זו שתפקידה לדאוג לשמור ולהכין את הגוף שיהיה זמין לשימושי כשאחפוץ.


הכלל למוכנות הגוף כולל בתוכו מספר סעיפים, ואת כולם קל לה למלא. אחרי הכל, הגוף שלה הוא כלי העבודה שלה בלילות, אז היא יודעת יפה מאוד איך לשמור עליו ואיך לטפח אותו.
אני הייתי אומר שהוא גם כלי העבודה שלה במשרד, אבל אז היא מאיימת להרוג אותי.

3א. מקסימום 8 שעות בין מקלחת למקלחת.
3ב. אף שערה על הגוף למעט גבות וראש.
3ג. איתי, בבית ובעבודה תמיד חצאית או שמלה או ערומה. עם החברות והמשפחה אפשר מכנסיים וג'ינסים.
3ד. בלי עגילים, בלי פירסינג, בלי חריטות, בלי שריטות, בלי איפור, בלי פסי שיזוף ובלי להרים חפצים כבדים.








- זה לא קשה במיוחד.
- אני לא מחפש לעשות לך חיים קשים דווקא. מחפשת אתגרים? תירשמי לטריאטלון.
- ומה לגבי איפור בעבודה? אתה יודע שאני תמיד הולכת מאופרת.
- אז קודם תודי שאת מנצלת את הגוף שלך גם במשרד.
- לך תזדיין. אני אהרוג אותך, בחיי.

סדום והמורה​(מתחלפת) - מצויינים שניכם בחיי :)
לפני 15 שנים
לא קשורה - אתה בסדר.
אפילו מאד.
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י