סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ברובם אני לא מוצא אותה אחת

- אין לי מוח... רק קש - איך אתה יכול לדבר אם אין לך מוח? - לא יודע... אבל יש אנשים שאין להם מוח והם מדברים הרבה... הלא כן? - כן, אני מניחה שאתה צודק
לפני 15 שנים. 17 בפברואר 2009 בשעה 14:30

דברים שלמדתי אחרי שהיא נכנסה לחיים שלי ולא ידעתי קודם
(עם קשר רופף בין הנקודות)

• יש נקבות מתוך המין האנושי שבאמת מסוגלות ללכת על עקבים 7" (ואני גר עם אחת כזו)


• אני מסוגל להתעצבן, לאבד את השלווה התמידית שלי, אפילו להרים את הקול, והשמים לא יפלו אחרי זה. לפחות אני לא שמתי לב.

• באותו הקשר: אם נשארה בי שליטה עצמית, עדיף להוציא את הסים לפני שאני מטיח את הנייד. ועדיף לכוון אותו מעל המסך של המחשב.

• המנעולן שהיא שכרה כדי שיחליף את כל המנעולים בבית בהעדרי, הוא אותו מנועלן שישמח לפרוץ את הדלת בשבילי. הוא יעשה את זה בחיוך ולא יטרח לשאול למה אני משלם לו על שתי העבודות, ולמה היא לא פותחת לי בעצמה.

• אל תמהר להספיד לביאה פצועה. עדין יש לה ציפורנים, והיא יכולה לתקוף. אה, וגם צריך להזהר מהשיניים. אל תשכח את השיניים.

• לא חוכמה גדולה להיות חזק על חלשות.





- רגע, ואתה גם תכתוב יומן?
- ממתי את אומרת לי מה לעשות? זה משהו חדש? וחוצמזה, אני לא צריך יומן, החיים שלי פשוטים ואפשר לסכם אותם על דף אחד. בלי פאנץ' ליין.
- די נו, אז לפחות תכתוב לי מה השתנה אצלך מאז שאתה מכיר אותי.
- את מתכוונת חוץ מתוחלת החיים שלי? ... טוב, טוב, אחשוב על משהו, ואת לכי לקנות עוד היום מחברת. חצי עמוד לפחות כל לילה או שאת לא הולכת לישון.

סדום והמורה​(מתחלפת) - מזל שיש אותה כדי שתדע שאפשר ללכת עם עקבים :)
אתם מקסימים.
:)
לפני 15 שנים
kind of pain - מזל למוכרי הנעליים. הם לא ייכנסו למיתון כל זמן שהיא בסביבה.
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י