ברובם אני לא מוצא אותה אחת

8:30 בבוקר, היום – היא יצאה מהמקלחת, אירגנה את הבית ויצאה לעבודה. עוד יום לפניה.

8:00 בבוקר, היום – הרגשתי שהיא נכנסה לחדר, הייתי ער גם ככה. לא הצלחתי לישון הלילה. אבל השארתי את העיניים עצומות ומבט שלו על הפנים. כשהיא תיכנס לחדר חשוב שהיא תראה אותי ישן, אח"כ כבר אספר לה.
הרגשתי שהיא הולכת לכיווני, ואז היא העירה אותי. הגוף העירום שלה היה מלוכלך מחול, השיער שלה מבולגן אבל העיניים שלה היו מלאות. קיבינימט, חשבתי, מישהי כאן הצליחה לישון הלילה. היא הגישה לי את היד הקפוצה שלה עם המפתח בתוכה. התיישבי על המיטה לידה וחיבקתי אותה. – נפצעת בברך? היא שאלה. – לא נורא, אמרתי. תזמיני מישהו לתקן את האח.

5:00 בבוקר, היום – הצצתי מהחלון לחצר, הכל היה חשוך, השמש עדין לא עלתה. אימצתי את העיניים וראיתי את הביתן מאבן בקצה החצר ליד הגדר. סיימתי לשתות את המיץ וחזרתי למיטה.

3:30 בבוקר, היום – הלכתי בבית במעגלים, שתיתי כוס וויסקי שנייה, בסוף פתחתי את הארון והוצאתי משם שמיכה. יצאתי מהדלת האחורית בצעדים מהירים, נתקעתי עם הברך באחד הכסאות אבל לא עיניין אותי, המשכתי ללכת עד הביתן. נעמדתי מחוץ לדלת בשקט, זרקתי את השמיכה פנימה וחזרתי הבייתה. התקלחתי ונכנסתי שוב למיטה.

2:45 בבוקר, היום – היא חיכתה לי ערומה במרפסת, העור שלה הצטמרר אבל הידיים היו בצידי הגוף.
- את מכירה את הביתן שיש לנו בחצר נכון? שאלתי והטתי את הראש לכיוון
- מכירה
- מתי היית בו פעם אחרונה?
- סידרתי אותו בסוף החורף שעבר
- בפינה הימנית יש שרשרת שמחוברת לקיר, עדין לא ראית אותה, ויש בקצה שלה אזיק. תסגרי אותו על הקרסול שלך.
הגשתי לה את המפתח
- ומה אתה מתכוון לעשות?
- אני הולך לישון. תעירי אותי ב-8, ותחזירי לי את המפתח.
- אבל אתה יודע שאני...
- שאת מה? קטעתי אותה
- כלום. הייתי צריכה לחשוב על זה קודם.

2:30, היום – נכנסתי לחדר השינה. היא ישבה על הרצפה, הגב שעון על המיטה והלפטופ על ירכיה.
- מה את עושה?
- כותבת למישהי תגובה באתר. מתי הולכים לישון?
- חכי לי במרפסת האחורית עוד 15 דקות, ערומה. אח"כ הולכים לישון.

23:30, אמש – נכנסתי הבייתה. אחרי ימים כאלה של שעות הפוכות בעבודה אני יודע מה מרגיש נמר סיבירי בגן החיות התנכי בירושלים. היא חיכתה לי עם ארוחת ערב קלה. לא הוצאתי מילה, והיא ידעה שעדיף גם לה לא לדבר. סיימתי לאכול והלכתי לקרוא קצת ולסיים עוד כמה דברים אחרונים שקשורים לעבודה.




14:40, אתמול –
מישהי הולכת לספור היום, אמרתי לה.
ולפני זה היא אמרה לי - בייבי, לא אמרת שאתה עסוק וצריך לחזור לעבוד?
בתגובה למשפט שלי - אולי, אבל אני לא רוצה שתחיי עם תסכול שאת לא מצליחה
אחרי שהיא אמרה - בייבי זה בסדר אני לא באמת צריכה להצליח העיקר הניסיון
אחרי שהזהרתי אותה ש - את לא לוקחת בחשבון שאם את מצליחה להוציא אותי משליטה עצמית את חוטפת



יום שישי, שבוע שעבר – הביתן מאבן שיש לנו בחצר לא ממש בשימוש. הוא בערך בגודל 2 מטר על 2 מטר, ומספיק בקושי לעמוד בו. פעם היינו שומרים בו גזעים לאח. אבל האח לא עובד, לא בעייה לנחש מי הרסה אותו. הוצאתי את השרשרת הכבדה מהשקית, היה לי מקדח כבד ביד ובדלי תערובת מלט שנשאר לערבב עם מים לפני הכנת הבטון. 45 דקות אחרי והשרשרת הייתה מקובעת לקיר.




ינואר, לפני 3 שנים – לא יודע מי מחליט לבקר בארה"ב דווקא בחורף. היה קר גם במדינות הדרומיות. מחוץ למוזיאון לזכר העבדות איפשהו במיסיסיפי הייתה, באמריקה כמו באמריקה, חנות מזכרות.
- אז אתה אומר שזו שרשרת עבדים אותנטית? שאלתי.
- יס סייר, מצאנו אותה בנמל הישן. אפשר להגיד שהיא בת 150 שנה לפחות.
- אקנה אותה ב-50 דולר ממך. אני בטוח שמתישהו אמצא בה שימוש.
- רגע, תן לי למצוא בשבילך את המפתח לאזיק של הקרסול, אני בטוח ששמתי אותו כאן איפשהו.