היא באה לאסוף אותי מהשדה למרות שאמרתי לה לחכות בבית.
היא קפצה עלי למרות שאמרתי לה לשמור מרחק.
היא ניסתה לגרור אותי פעמיים לשירותים למרות שאמרתי לה לחכות שנגיע לאוטו.
והיא לא עמדה ביעד הכספי של השבועיים האחרונים עם התירוץ של: "לא יכולתי לתפקד בחוץ, כי כל מה שחשבתי היה על הזין שלך" למרות שהיא יודעת שחנפנות לא תעזור לה.
אז האינסטינקט הראשוני שלי הוא לעמוד על כל ההוראות והכללים שלי, ולהעניש. אבל מצד שני, איזה נזק באמת נגרם כאן. קצת גילויי חיבה מתבקשים אחרי כמעט שבועיים שלא ראינו אחד את השני.
אני בסך הכל טיפוס גמיש, ולא הולך עם הראש הקיר. באיזשהו מקום צריך לדעת לוותר לפעמים, ולהבין את הנסיבות.
ההבנה היא משהו בסיסי שצריך להתקיים בשביל מערכת יחסים מאוזנת. כל אחד מגיע ממקום אחר, עם דחפים אחרים, ועם צורות שונות לבטא את עצמו. ולמרות שצורות מסויימות נראות לי מוזר, ואפילו שאני שם כל מיני כללים כדי להמנע ממפגש עם צורות ביטוי כאלה, שאני לא יודע מה לעשות איתן, זה עדיין לא אומר שהן לא קיימות, או שאפשר להדחיק אותן בכוח.
בערב, אחרי כמה כוסות משקה, כשהזין שלי היה עמוק בגרון שלה, קיבלתי את הצלילות שאני צריך.
הרחקתי אותה ממני, שלחתי אותה להביא את הכסא שלה, היא תבלה עליו את הלילה קשורה. היעד לשבוע הבא הוכפל פי 2, ובגלל שזה פורים, היא תלך עם בגדי הלילה שלה לעבודה בבוקר.
ככה זה, תמיד צריך ללכת לפי האינסטינקטים. בקרקס הזה אני מקסימום הליצן, לא נערת הגומי.
לפני 15 שנים. 7 במרץ 2009 בשעה 17:04
