לפני 16 שנים. יום חמישי, 4 במרץ 2010 בשעה 15:35
אני רוצה להיות החלק היציב בחיים שלך, אבל אני תמיד זז כשאת מנסה להשען. הייתי רוצה שתסמכי עלי בעיניים עצומות, אבל אני לא מתכוון להפסיק לשקר לך. אני רוצה שתבכי על חזי בכל פעם שרע לך. אבל את בכלל זוכרת מתי פעם אחרונה היה לך רע ולא בגללי? אני רוצה למצוא חן בעיני כל המשפחה שלך, אולי בגלל זה זיינתי את בת דודה שלך.
אני רוצה להיות מספר אחד שלך, אבל פעם אחרונה כתבתי לך בטוש שחור את המספר 35 על הגב. זה היה בצחוק. כמו הפעם הזו שאמרתי לך שאפילו דג אני לא מוכן לגדל איתך. זה גם היה בצחוק. כי אני רוצה להיות שם תמיד בשבילך, אז מה אם בחרתי עבודה שיש בה הרבה נסיעות לחו"ל, וגם אמרתי לך שאני לא מוכן שתעברי לגור איתי. זה לא היה בצחוק.
והכי הייתי רוצה שתאהבי אותי. אבל איך זה אפשרי אם אני לא אוהב את עצמי.
וגם לא אותך.
עכשיו את מבינה למה בכל פעם כשאנחנו נפגשים אני נותן לך מכות? התסכול הזה הורג אותי.