ברובם אני לא מוצא אותה אחת

אספתי אותה מכפר סבא ללא תוכניות מיוחדות.

ריקנית, ככה היא כינתה את עצמה בצ'אט. אמרה לי שהיא בחרה את השם כי הראש שלה ריק, אין לה שום מחשבה ראויה, והדבר היחיד שמתאים לה זה שפעם ראשונה בחיים, מישהו ייקח אותה וישתמש בגוף שלה כראות עיניו. לא קניתי את זה, בחורות אוהבות להמציא על עצמן הרבה סיפורים בשביל לקבל חיבוק. אבל ההסבר שלה היה המשפט האחרון השלם ששמעתי ממנה. מאז היא רק אמרה כן, לא, לא יודעת, ומה שתחליט.

אז נסענו מחוץ לעיר. לאחר תרגול קצר ומספר נזיפות ותיקונים, היא למדה לשבת יפה – מפושקת, עם ידיים על ברכיה הדקיקות, זקופה - וכבר לא ניסתה לעשות דבר למנוע ממני להשתמש בגופה הרזה כמו היה גאג'ט לא שלי. פנים-מול-פנים היא גם לא טרחה יותר לתקשר, שני-שליש מאוצר המלים שלה הוחלף במשיכת כתף. ומה שתחליט הפך להיות התשובה הנפוצה.

גם את התשובה הזו לא קניתי. בחורה שזו הפעם הראשונה שלה בהתנסות מהסוג הזה לא באמת מסוגלת שמישהו יקבע את הכל. למרות שעשיתי כל מה שרציתי, עדיין הרגשתי שיש משהו לא אמיתי, אז החלטתי לחשוף את הבלוף.

מה את אומרת, נעצור לאיזה טרמפיסט? השעה הייתה מאוחרת, אבל תמיד יש אנשים בטרמפיאדות לאורך הכביש הישן. מה שתחליט. אז החלטתי שתלבש חזרה את הגופיה, והאטתי לכדי עצירה על הכביש שמוביל לאריאל.

חייל, טרמפ לאריאל מתאים לך? הוא לא שם לב שהבחורה ביני לבינו לבושה רק בחלק עליון, אמר שכן, ונכנס לאוטו. עוד לא הספיק לסגור את הדלת, ונכנס במהירות, כמעט בהתגנבות, גם מתנחל דתי שעמד בצללים. וכך נסענו, אני, ריקנית אחת, חייל ומתנחל. כמו התחלה של בדיחה לא מוצלחת.

לא לקח להם הרבה זמן לראות מה קורה במושב הקדמי. הייתי רק עם יד אחת על ההגה, השנייה הורידה לה שוב את הגופייה, ונשארה שם. אין לי מושג מה הייתה הבעת פניהם, או פניה לצורך העניין. בתור הנהג התורן, שמרתי את עיני על הכביש.

אחרי קצת זמן, הגיע הרגע לנצל את הסיטואציה. שאלתי את החייל אם הוא רוצה לגעת, ואחרי שיצא מההלם, ואחרי שהתעקשתי שיבקש יפה וגם יגיד תודה, הרשתי לו לשלוח יד מהמושב האחורי. היא עדיין ישבה זקוף, עם הידיים על הברכיים ולא הוציאה מילה. המתנחל עשה בדיוק אותו דבר כמוה, כקוף שמחקה את האדם הלא נכון בחדר.

כשהגענו לראש העין, הודעתי לטרמפיסטים שהגיע הזמן לזיין אותה, ואני נכנס לאזור התעשייה. אם יש למישהו התנגדות, אני יכול לעצור עכשיו, ושימשיכו לבד. אף אחד לא הוציא מילה. לא חושב שמתישהו הייתי עם עוד 3 אנשים, ואני היחיד שדיברתי. מצאתי פינה באיזה מגרש חנייה גדול ושומם, וירדתי מהאוטו. מי שרוצה לזיין שייצא החוצה, הרגשתי כבר כמו מדריך טיולים מול כיתה כפויית טובה. רק החייל יצא. המתנחל נשאר לשבת בשקט.

פתחתי לה את הדלת, לקחתי אותה ביד, והורדתי אותה על הברכיים. קראתי לחייל, ואמרתי לו שיפשיל את המכנס. נו, תתקרב, קדימה. כן, תמצצי לו. בלי ידיים. יותר עמוק, תכניסי את כל הזין לפה, גם ככה הוא לא כזה גדול, למה את חושבת שהוא מסתובב עם נשק? שקט, אל תדבר איתי, ואל תנסה לעשות עלי רושם, תתרכז במציצה. אמרתי לך יותר עמוק. אחרי שהם נכנסו לקצב הנכון, הלכתי לתא המטען והוצאתי לי בירה אחת מתוך שתיים שהבאתי.

אחרי חצי בירה, העמדתי אותה וכופפתי את גופה, ראשה נצמד בכוח לחלון האחורי של הרכב, מול פניו של המתנחל המשתומם. זרקתי לחייל קונדום, וסיימתי את הבירה בזמן שהוא זיין אותה. לא לקח לו הרבה זמן לגמור. כשהתקרבתי לפנים שלה, כדי למשוך אותה ולהחזיר אותה לרכב, ראיתי שהמתנחל סוגר את מכנסיו במהירות.

נו באמת, גמרת לי באוטו? הוא שתק. לא הבנתי, גמרת או לא גמרת? הוא הניע את ראשו בשלילה. אתה רוצה לגמור? שתמצוץ לך? הוא שתק. בן אדם, אין לי כאן את כל הלילה, כן או לא? בסוף הוא הנהן. פתחתי את הדלת שלו, וסימנתי לה להגיע. כשהיא רכנה אליו, נתתי לחייל קונדום נוסף. חלפו רק דקות ספורות והמתנחל שפך את זרעו בתפילה חרישית לתוך פיה.




אחרית דבר
עדין איני יודע איך קוראים לה. לפני שהורדתי אותה היא הספיקה למלמל תודה. לא יודע עד כמה היא התכוונה לזה, אבל זו הייתה המילה החמישית ששמעתי אותה אומרת. ריקנית, ככה היא כינתה את עצמה.