ברובם אני לא מוצא אותה אחת

- מה נשמע?
- לא משהו, אני רוצה לכתוב פוסט, אבל אני לא מצליח לנסח אותו כמו שצריך. יוצא מסורבל
- על מה אתה רוצה לכתוב? אתה יכול להגיד לי?
- מה על מה? על מה שהיה היום בבוקר
- די, אתה לא רציני! אתה הולך לכתוב על זה?
- למה לא?
- למה לא?? כי אני מרגישה מושפלת ומלוכלכת. זו הייתה חוויה נוראית. ואני מתה לשכוח ממנה!
- עשית מה שהיית צריכה לעשות, אין מה להתבייש בזה
- אה כן, למצוץ לשכן שלך זה באמת משהו שאין מה להתבייש בו... זה היה דוחה
- מה עדיף, שהוא היה קורא למשטרה?
- הוא לא היה מתקשר למשטרה
- הוא כבר התחיל לדבר איתם וניתק. זה מה שחסר לנו, שייצא החוצה שאת אצלי
- הוא לא היה מתקשר, ואם כן, הם לא היו עושים כלום. אתה יודע את זה
- אני לא יודע, אחרת לא הייתי משכנע אותך לרדת לו
- אני לא מאמינה שנתתי לך לשכנע אותי הוא בן אדם מגעיל והיה לו ריח נורא
- את יודעת שלא הייתה ברירה אחרת
- נניח
- את יודעת שזה נכון
- נניח אבל אני לא מבינה למה לכתוב על זה, אתה לא מתבייש במה שהיה?
- לא. וגם יש פאנץ'
- ?
- זה היה מבויים
- מה? לא הבנתי
- זה היה מבויים, כל הקטע עם השכן, דיברתי איתו מראש, הוא שיחק את מה שאמרתי לו
- רציני?
- כן

צלצול טלפון

- מה?
- תגיד לי שזה לא נכון!
- אבל זה נכון, באמת תיאמתי איתו את הכל
- די!
- מה די? אני מדבר ברצינות, ברור שסגרתי איתו, מה את חושבת
- כבר לא יודעת מה לחשוב, יכול להיות שאתה אומר את זה סתם כדי להרגיע אותי
- נו, וזה מרגיע אותך?
- כן, קצת
- יופי, אז הצלחתי
- מה הצלחת? זה היה מבוים או לא?
- נשאיר את זה ככה. אה, ועכשיו אני גם יודע איך לפרסם את מה שהיה