ברובם אני לא מוצא אותה אחת

עכשיו כשאין כאב בניק שלי, אפשר לדבר עליו קצת. שלא בנוכחותו.

כאב לא זר לי, הוא לצידי מימים ימימה. לפעמים אחד מאיתנו יוצא לטיול ומשאיר את השני בבית. אבל רוב הזמן הוא מתקרצץ כמו נקבה ולא נותן לנשום.
את עיקר הרעש הוא עושה בבוקר, מוקדם. שם הוא נצמד הכי חזק. ולא משנה כמה אני מנסה לתפוס צד במיטה, ולהגיד שחם לי, ואני מזיע ושלא יידבק. עוטף אותי מכף רגל עד ראש. כמו נקבה, אני חושב שכבר אמרתי את זה.
בגללו אני מעדיף שבחורות לא יישארו לישון אצלי, גם ככה צפוף בבוקר. להתעורר גם עם כאב וגם עם בחורה זה מתכון בטוח לאלכוהול לפני 12 בצהריים. בטוח.


בעיה יותר גדולה היא כשהוא צץ כבר בערב הקודם.

גם ככה יכולות ההנאה שלי מוגבלות. לא ספייס, לא דיפ-ספייס ולא אופן-ספייס. הכאב זורה מלח על הפצעים. לא כאב פיזי. לא כאב כי כואב לה [פק הר]. לא כאב כי אופס חנקתי אותה יותר מידי.

אני מדבר על מטא-כאב. כאב בגלל שכואב, כאב בגלל שלא כואב. מה-בכלל-אני-עושה סוג של כאב, איזה-דושבאג-אני כאב, כמה-טוב-היה-לי-עם-החברה-הראשונה-שלי-מעניין-מה-היא-עושה-עכשיו כאב.


שיחה טיפוסית בין כאבי לבין עצמי, תוך כדי. כשאני מנסה לתפוס כמה שניות מחשבה מזוקקות בשקט.

- נו מה?
- מה?
- מה אתה עושה? אתה הרי לא נהנה מזה, נכון? אל תגידי לי שאתה נהנה כאן.
- מה אתה רוצה ממני? לך מפה.
- תגיד לי קודם מה עובר לך בראש, נפלת על השכל?
- אתה יודע מה עובר לי בראש, אתה שם. תעזוב אותי בשקט.
- לא עוזב אותך, אתה דפוק לגמרי.
- אני לא. אפשר לחשוב מה כבר קרה.
- מה כבר קרה? מה כבר קרה? יש בחורה בחדר השני שקשורה לאסלה. עם הראש בפנים! מה אתה דפוק מה?
- הגיע לה.
- הגיע לה? הגיע לה?? אלוהים ישמור. היא כולה השתינה בדלת סגורה. לך תשחרר אותה מפגר.
- תפסיק לחזור על מה שאני אומר, ועוד פעמיים. לא משחרר, היא תשרוד ותלמד.
- תגיד, אתה מקשיב לעצמך? היא תשרוד? ככה אתה מודד תוצאות אפשריות של ערב? שורדת או לא שורדת? אין שום דבר באמצע? כלום?
- בחיאת נו, תן לי אוויר.
- איזה אוויר. צריך לעצור את זה, עוד לא מאוחר. לך, שחרר אותה, נשק אותה קיבינמט, תגיד לה שהיא יפה, ותן לה משהו לשתות.
- יש לה קערה, שתשתה כמה שהיא רוצה
- ג'יזס! הבחורה. פאקינג. קשורה. לאסלה! היא רועדת. היא בוכה. היא מפחדת. היא מאחלת שתמות. מה אמרנו על בחורות שמאחלות שתמות?
- לא יודע. מה אמרנו?
- שצריך לצמצם את המספר, לא ליצור עוד מהן! תגיד אתה בכלל קולט משהו מהשיחות שאנחנו עושים או שאני מדבר עם עצמי.
- טכנית, אתה מדבר עם עצמך, כן.
- נמאס לי, אני הולך.
- טוב מאוד, לך.
- הלכתי.
- יופי.
- ביי.
- בדרך קח איתך את וולברין ודוקטור סטריינג', אני כבר לא בן ארבע, הם יכולים לצאת לי מהראש.
- אתה דפוק זה מה שאתה. אתה בגיל מנטלי מינוס ארבע. מספיק, אני הולך מכאן. בהצלחה, אין לי קשר לזה. ותעשה טובה, תתקשר לאמא, היא מחפשת אותך כבר יומיים.


גל, זוכרת איך נפגשנו בהפסקות בגינה, ליד האולם ספורט, והתנשקנו כל הזמן? זוכרת איך התמזמזנו בחדר שלך, ואבא שלך אחר כך אמר לך שאת צריכה להיות יותר בשקט ולא ידענו איפה לקבור את עצמנו? תרימי טלפון, זה יהיה נחמד, נקשקש קצת. טוב, אם את לא נשואה, ז'תורמת. אה, וגם אולי כבר יש לך ילדים. כן, יכול להיות... הריון לא עושה טוב לגוף... טוב, אני צריך להכנס לשירותים.. אממ.. לסגור כמה פינות. נשתמע.