ברובם אני לא מוצא אותה אחת

אני אוהב את תחילת שנת הלימודים. כל כך הרבה אקשן ודברים להשתלט עליהם. שיעורים, ציונים, דד ליין לעבודות. שעות השכמה, ושעות דחוקות לשלוח אותה למיטה. כל כך הרבה הרגלים שצריך לחזור ולבנות. ההצלפות נספרות במהלך השבוע בקצב מסחרר והחגורה שלי עובדת שעות נוספות בסופי שבוע.

אם כבר סוף שבוע, אז באחרון שכבתי ערום במיטתי עת שמעתי אותה זועקת מהמקלחת. לא קמתי, הנחתי שהחדשות יגיעו אלי במהרה. אוף, קיבלתי. היא רטנה בטון שאינו מוערך בבית. אחרי איחור של ארבעה ימים, כשדאדי שלי שוכב ככה ערום, אני מקבלת. מה אתה אומר על זה? אני אומר שהיית צריכה להקשיב לי, כשאמרתי לך לחכות עם ערכת בדיקת ההריון עד לערב. הסופרפארם השכונתי שלי מרוויח עלי יותר מבדיקות הריון ממה שהוא מרוויח על אספירין מכל השכונה. עכשיו בואי לפה ואל תטפטפי לי בכל הבית.

כשזיינתי אותה, הבטתי לה ישר בעיניים. אני מקווה שכל השבוע יכאב לך הכוס, אמרתי. את תשבי בשיעורי ספרות ולא תצליחי להתרכז ביהודה-פאקינג-הלוי. רק תחשבי על הכוס שלך ומי הבעלים שלו.

יש לך טעם של דם, היא אמרה לי בסוף כשהיא ניקתה אותו בפיה. נישקתי אותה כדי להעביר את הטעמים אלי, וחשבתי לעצמי. לך יש טעם של תאונה.