יש לי משהו להגיד לך הערב.
כמה כבר אפשר היה לדחות את זה? כל הזמן עסוקה ולא נותנת לי תשומת לב. תראי אותי, מדבר כמו נקבה. אפילו אמרתי לך את זה בטלפון, ואת אמרת: יש לך את הדפוקות שלך. דפוקות?! הזדעקתי. לא, תיקנת אותי, תקופות. ושנינו צחקנו בקול רם, כי האלטרנטיבה נכונה באותה מידה.
אבל הנה, סוף-סוף את מגיעה, ויש לי משהו להגיד לך. כבר הכנתי את המצרכים בצד לארוחת ערב שאכין. יש רביולי, ותרד ופסטה. יש גם פטריות ויין. וגם עברתי לקנות עגבניות טריות, ופלפלים וחסה. תראי אותי, שוב מדבר כמו נקבה.
עוד יומיים את מתחילה שנה חדשה, סיבה להרמת כוסית וגם כמה מילות הצלחה יהיו במקום אני מניח. אבל רק אחרי שאגיד לך את מה שיש לי: אם את חושבת שתצליחי להרחיק ממני את התחת שלך עוד זמן רב, את טועה. כמה שאת טועה. I will get medieval on your ass. זהו, הפסקתי לדבר כמו נקבה, אני חוזר לחתוך פטריות.
לפני 13 שנים. 30 באוגוסט 2011 בשעה 16:14