סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ברובם אני לא מוצא אותה אחת

- אין לי מוח... רק קש - איך אתה יכול לדבר אם אין לך מוח? - לא יודע... אבל יש אנשים שאין להם מוח והם מדברים הרבה... הלא כן? - כן, אני מניחה שאתה צודק
לפני 12 שנים. 25 בפברואר 2012 בשעה 18:38

היא יצאה מביתה. ריאותיה נתמלאו באוויר הצונן של הבוקר, וראשה נתמלא בדאגות היום. עם הפסיעה הראשונה היא שכחה את הסיפור ולא תיזכר בו עוד לעולם.



הערת העורך: סדר הסיפור הפוך לנוחות הקוראים העתידיים שיתקלו בו בסדר הנכון, והוא נטול התחכמויות ספרותיות.

נזמית לופתת - קוראת עתידית שעתידה לקרוא גם בעתיד נינוחה ומחוייכת.
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י