סגידות

כשאת רוקדת, ושמלתך הקצרה מתנפנפת סביב קימור ירכייך,

כשאת אוספת את שיערך כלפי מעלה, תוך כדי ריקוד,

משווה לו צורה של רעמת אריה (או כך הוא בעיניי).

אני עוקב אחרי הקו הישר שבין ביטנך החלקה לטבור העולם, מדמיין לי אותו. 

מדמיין לי אותי מצמיד את פי לפתחך הרענן, כמו קודקוד משולש צר שווה שוקיים.

כמה הקלישאות נכונות: ירכיים ואגן מלאים בעדינות, מותניים ומעלה גב צרים, והתעגלות שוב בשדיים.

הייתי נותן חמש שנות חיים בשביל לבלות איתך לילה אחד.

ואולי לא את האחרונות.