סגידות

את כולך טל,

אגל טל על כל אחת מפטמותייך,

אגלי טל על הערוצים היורדים מגבך לכיוון ישבנך.

אגל טל בכל אחת מזוויות שפתייך המחייכות,

אגלי טל נוצצים (כמובן) בשערך.

טרייה כמו טל,

רטובה כמו טל,

שופעת חיים כמו טל,

רעננה כמו טל. 

אבל היקרים מכולם הם אגלי הטל הבורקים בערוותך,

שחורה ערוותך וכסופה בניצנצוצי הטל.

את כל זה אני משער לי.

משער - ונמס.