הבלוג של פינקי- בדרך לשלטון

כבר כיביתי את המחשב ונכנסתי למיטה.
לא הייתי מי יודע מה עייפה אז הדלקתי טלויזיה.
נורא אכזב אותי שכל הסרטים זה רק על מלחמות, רציחות או סקס בוטה.
שום דבר מאלה לא מתאים לי לראות. בטח לא היום.

זפזפתי לי ומצאתי תוכנית דוקוסלב על ריטה.

ריטה... יש לי הרבה מה להגיד על ריטה.

בדיסק של ריטה נתקלתי לראשונה לפני שלוש שנים. ככה זה, בתור בחורה צעירה שמעתי רק MTV ודברים בסגנון הזה...
אני זוכרת שפתאום לא שמעתי מוסיקה, אלא הקשבתי למוסיקה. היא נשמעה לי בערך הדבר הכי עמוק ששמעתי אי פעם.

אם נגיד עושים לי מן משחק אסוציאציות כזה ואומרים לי "אישה" הדמות הראשונה שתעלה לי בראש זו ריטה.
אני חושבת שהיא השילוב הכי קרוב לשלמות שניתן למצוא עלי אדמות.
בתוכנית ראו קטע ממופע שלה, בו היא שרה את "הכניסיני תחת כנפך" של ביאליק.
בכיתה י"א כשלמדנו את השיר הזה הוא נראה לי מאוד מטומטם.
אני זוכרת שאמרתי לעצמי - "וואלה סוטה הביאליק הזה. תהיי לי אם, תהיי לי אחות, פתאום מקלט ראשי, עוד רגע הוא גומר.. מה נסגר איתו זה??" בדיוק ככה חשבתי.

היום, שקצת הספיקו לעבור מים בנהר אני מתחברת לשיר הזה יותר מכל דבר.
ריטה היא בהחלט דמות שרואים בה הכל. דבר ראשון אם. רואים כמה האמהות תרמה לה ולמה זה הפך אותה. היא אדם מאוד רגיש, מאוד אינטיליגנטי ויחד עם כל זאת מאוד סקסי. ללא ספק ההגדרה "אישה" במיטבה.

ביום העצמאות, כחלק מהמופע שגאידמק ארגן בגני התערוכה, היא גם כן הופיעה.
זו היתה הפעם הראשונה שאני ראיתי הופעה שלה. תמיד רציתי ללכת ולא יצא. גם כי אני לא טיפוס שנוהג ללכת להופעות..
היא פשוט שובת לב. אני לחלוטין התאהבתי באישה הזו (אז עוד היה מותר לי להתאהב..)

בחיים לא הרגשתי משיכה לאישה. תמיד זה לבחורות. אני נמשכת למשהו ילדותי... אבל מול ריטה.. אי אפשר.

לפני כמה זמן החמאתי לחברה, כשאמרתי לה שאני רואה בה עומק כמו ריטה, כי אני באמת חושבת שבשום אמן/מוסיקאי לא ראיתי עומק כמו שאני מוצאת באישה מופלאה זו. ולחלוטין היא רק משתבחת עם השנים. משנה לשנה נוסף בה נופך ועומק, והיא פשוט נהפכת ליותר ויותר מדהימה.

זהו, עכשיו אפשר לישון.
זה כל כך עלה לי שהייתי חייבת להדליק את המחשב במיוחד כדי לרשום את זה.