"חשבתי עלייך"
כמה אני אוהבת לשמוע שאומרים לי "חשבתי עלייך". זה לא אמור להיות כזה מיוחד. כלומר אני חושבת על אנשים כל הזמן. ועל "חשבתי עלייך" אחד שלך אני ברגע הוצאתי לך שלושה "חשבתי עלייך", כי אני חושבת על אנשים כל הזמן. נזכרת באנשים כל הזמן. אבל עדיין, חייכתי כשאמרת לי את זה.
כבר כמה חודשים לא דיברנו.
היה לנו קשר מאוד מיוחד. מן חיבור טוב שנעשה ברגע, אבל האופי שלנו התנגש והחלטנו לוותר.
אני כל הזמן נזכרת בך. זה לא שרציתי שנחזור, אבל היו לי איתך כמה רגעים של אושר.
הזמנת אותי כמה פעמים לישון אצלך. אפילו המשפחה שלי לא הבינה לאן התחלתי להעלם כל כמה ימים.
לא קרה בנינו כלום. אפילו לא נשיקה אחת כל הזמן הזה. אנחנו דומות. שתינו לא ממהרות לשום מקום.
מרוב שזה היה פשוט היה לי כיף. כיף לשמוע איתך מוסיקה. להתעורר בחדר שצבוע בכתום מאור השמש שחודר דרך וילון החדר. ממש כמו בסרט. להסתכל עלייך ישנה. את כל כך יפה. יש משפט "יפה שזה כואב" זה כזה נכון לפעמים. מרוב שהיית יפה נרתעתי מלהתקרב. לא לפגוע בעור הלבן והנוצץ שלך.
שתינו חובבות מסנג'ר. היינו מדברות ככה שעות. שולחות שירים ותמונות תוך כדי. יש לך טעם נפלא במוסיקה. לא רק שאת כזו יפה, מספיק לשמוע את המוסיקה שאת בוחרת, וכבר הייתי מתאהבת בך.
דברים הלכו בנינו טוב... זרימה יפה ושקטה, אבל שתינו לא יכולנו להתגבר על האגו שלנו.
את כל כך דומה לי. כזו חזקה שסוחבת על הגב כל כך הרבה, ורוצה רק שקט. רק להפסיק את הכל לרגע אחד קטן ולצלול בתוך חיבוק עוטף.
שתינו רצינו בזה, אבל לא יכולנו להפסיק להלחם. נכנסנו לבדסמ ביחד. אני ראיתי, התלהבתי, ואז הראתי לך גם. גם את אהבת.
גם את אוהבת לשלוט בכולם. בדיוק כמוני. וגם את רצית להפסיק לרגע ולא יכולת. בדיוק כמוני.
הרגיז אותי. הרגיז אותי שמרוב שאת יפה את רגילה שעושים בשבילך הכל. רגילה לבחורים האלה שבשביל הטלפון שלך היו קונים לך חצי עולם. ניסיתי להיות שם בשבילך. ניסיתי לגרום לך לחייך כל יום, אבל לרוב נתקלתי בקיר אטום. להתעורר בבוקר ולהגיד לך כמה את יפה. אז מה? אמרו לך את זה המוני אנשים לפני. ובכלל מה שאני לא אגיד הרגשתי שכבר אמרו לך המונים לפני. זה קשה. חומה שלא הצלחתי לעבור.
הרגשתי איתך שוב שאני צריכה להיות חזקה. שאת נמשכת לכוחניות שבי, כמו הרבה בחורות. זה מה שהן אוהבות בי, את הכוח. אבל, רציתי מישהי שאיתה אני אוכל פעם בכמה זמן להפסיק עם הכוח. לא ראיתי את זה בך.. זה נראה לי בלתי אפשרי אז. ולכן הפסקתי את הקשר הזה.
היום סיפרתי לך שאתמול התחלתי ללמוד לנגן קטע מוסיקה. שלחתי לך את הקובץ. יאן טיארסן כתוב עליו. ראית את השם הזה ומכתיבתך נראה שקפצת לתקרה באותו הרגע. לא הבנת מאיפה אני מכירה את המוסיקה שלו. אני כמובן לא הבנתי מאיפה את מכירה.
אנחנו מאוהבות באותה היצירה. קטע מוסיקה קצר שיכול לגרום לשתינו לבכות בשניה. שתינו רוצות כל כך לדעת לנגן אותו. שיופי אדיר שכזה יצא לנו מבין האצבעות... ואלה פחות מ3 דקות..
אז אחרי חודשים של שקט בנינו את מסיימת את השיחה עם "היה לי כיף.." ואולי מחר נלך לים ביחד. יש לנו הרבה על מה לדבר...
"חשבתי עלייך" אמרת לי.
מה שבטוח זה שאני חשבתי יותר...
אסור לי להתאהב. נשארו לי 54 ימים.
לפני 17 שנים. 27 ביולי 2007 בשעה 15:56