רציתי להודות לך איש יקר
ממש ממש ממש להודות לך.
כל כך שימחת אותי אתמול.
עם חברים אני נוטה לדבר לא מעט על החלומות שלי (אני מודה שאני מדברת על החומריים יותר מאשר על הלא חומריים. זה רק בגלל שזה יותר קל לי. כמובן לא בגלל שזה יותר חשוב..)
כל כך שימחת אותי איך על כל דבר אתה מסתכל לי בעיניים ואומר לי בשיא הכנות "יהיה לך" ו"את תגיעי לשם".
אני כל כך אוהבת כשמאמינים בי, למרות שהחלומות שלי נחשבים גדולים מהממוצע.
אז יש מי שמגחך (האמת שאין לי חברים שמגחכים עלי. מקסימום לא מאמינים במאת האחוזים..) אבל יש את אלה שכל כך בטוחים בי, וזה עושה לי הכי שמח בעולם!
אפילו נראה לי מישהו שישב לידנו ושמע אותנו מדברים על טיולים בכל העולם כאילו זה לקפוץ לחיפה פתח עיניים.
אני חושבת שאם אין שאיפות לא מגיעים לשום מקום. לא מבחינה חומרית ולא מבחינה נפשית.
אתה תמיד שם. אף פעם לא לוחץ. מקבל הכל בשמחה ובהבנה.
תודה 😄
לפני 17 שנים. 29 ביולי 2007 בשעה 9:02