מוזה - אחת מתשע

בני ברק.
יום חם ולח.
כל הכוסיות בים ורק נחמה גוררת את רגליה ברחוב כלשהו.
זה יום לפני המתכונת, והיא עוד מתרוצצת להביא מצרכים עבור אמה שבהריון עם הילד ה7.
היא עוברת על פני זקנה עם שקית ובה תוצאות בדיקות ממכון מור, ועל פני חיילים נוטפי סחוג.
סליחה, אני במאוורר בבית , מאז שאני זוכרת את עצמי. לעלקגיקים יש בעיה עם אמינות תיאורית ומלאת פרטים. אני אתחקר את נחמה בפירוט להבא. היא עכשיו קצת לא יכולה לדבר.
למזלכם מחר מגיעה דייקית דברנית לאללה, וגם בירושליים קריר יותר. לניטפיקרים שבינכם.
צריכה לשוטט בארץ יותר, ולחטוף סאבים ממקומות שונים.
אגב באילו מדינות בעולם שירות הגשמת פנטזיות חטיפה יכול להרויח בסדר?
ברזיל?
בעוד האי הולכת ברחוב וחולמת על הסחלב היפה שראתה בבית מורתה, איך היא מלטפת על עליו הורודים לבנים ברוך, היא שומעת זעקות מתוך תיבת תרומת האוכל הקרובה.
היא מתבוננת במודעת האמא יש עוף לשבת, והיא בכלל טיבעונית. אוף, הסרטים של השחיטה הכשרה באינטרנט רודפים אותי, כל העופות שאכלתי בילדותי באו לרדוף אותי בחלומי.
עעעעעהאא וחבטות בפח. נחמה מתעשתת ומנסה להתבונן לתוך הפתח.
עיניה מתרגלות לחושך היא רואה שם מלבד חבילות קרקרים מנותצות ופיתות מעלות עובש ירוק דמות אנוש כפותת איברים דופקת בראשו בדפנות המיכל.
אתה עוף או אדם?
הוא מרים אץ ראשו.
עיניו חסומות במסקינג טייפ, ופיו גם.
ידיו כפותות מאחורי גבו, וגרליו אסורות בחבל דוקרני.
נחמה מנסה להיזכראיזה קשר זה ממה שלמדה בבני עקיבא. צופיפניקים בני מזל. הם לומדים את כל מה שמעשי בחיים. וצופי הים אף יותר. היא נזכרה בים הכחול הקורץ לה לאחר שתסיים את מטלותיה להיום, והמשיכה בדרכה.
סוף חלק א,