מוזה - אחת מתשע

בעודה הולכת במעלה הרחוב, היא נזכרהבסרט שראתה אצל מורתה על ילדי רחוב בארצות רחוקות.
עירק? אירן? היא נזכרת בעיניים מצועפות. החופש המוחלט. ללכת ברחוב ולחטט בפחי זבל.
בלי סבא שלה שאונס אותה.
בלי אחיה שמשתמש בקרם ידיים שלה לאנוס את אחיה הקטנים.
רק תפוחים רקובים של חברת השפע, שטרודלים תוססים וקצפת מצחינה.
בעודה צוללת אל תוך עיסה של פתאי דביק עם פתיתי טפיוקה, והודפת מדוזות ופגי שפדן,
היא נתקלת בעמוד רמזור.
נחמה השתטחה על הרצפה.
בעודה מתעורת היא רואה נער מתרחק בהליכה ובידיו ותחת מעילו ושטריימלו קניות השבת שלה.
כייס! גנב! הצילו! אש! שריפה! היא נזכרת במה אמרו לה להגיד בקורס לנפגעות תקיפה מינית.
אבל הגנב מתרחק אל תוך ההמון.
נחמה מתעשתת וקמה ומחליטה לגשת לנות הקרובה ולקנות במעט מעותיה חלה.
היא נכנסת מפלבלת בעיניה לזבנית וטוחבת את החלה מתחת חצאיתה התכולה.
בעודה גוררת את ירכיה במורד הרחוב, נער נצמד אליה ולוחש באוזניה.
את רוצה להתחבא בארון ביחד?
לא, לא תודה. אני אלרגית לעש.
סוף חלק ב'