מוזה - אחת מתשע

אני מגדל אותם בתור תחביב.
בחו"ל יש עשים צבעוניים ויפים מאוד.
הבל היופי ושקר החן.
לא נכון.
נחמה צועדת בנחרצות איטית במורד ברחוב.
אני יותם.נעים מאוד.
אסור לי לדבר עם זרים.
וגברים.
אני זר אבל לא גבר.
אתה כן.
אני רק נראה.
לך.
טוב.
נחמה צלצלה באינטרקום.
הוא מקולקל, ירדתי לפתוח.
היא הוציאה את החלה מבין ירכיה. והושיטה לי.
יש אוכל לצהריים. אבל תודה.
עלינו יד ביד לקומה החמישית.
הושבתי אותה בגינה, על מיטת השיזוף מפלסטיק מאובק שלי.
פתחתי את הצינור מים והשפרצתי עליה.
היא מצחקקת.
המים חמים.
גם אני.
בא לך חמין?
באמצע מאי?
צ'ולנט או חמין?
צו'למט.
לא.
נסורת של תוכים?
לאכול?
כן.
בטח.
היא נשכבה על המיטת שיזוף.
השכנים מתבוננים.
הקקטוסים מתבוננים.
נחמה מתפשטת.
תגידי, חשבת למכור פרסומות בבלוג שלך?
כמו לספר החדש על אוננות נישת למשל?
לא.
טוב.
את רוצה שנקרא ביחד?
למה לא.
נסורת עם חרא של יונים? זה מתכון רומני קייצי.
לא תודה.
בעודנו מעלעלות בוידויים מרגשים וטכיקות סוחטות דמעות, נשמע רעם.
סוף חלק ג'