היא לעולם לא מביטה בעיניו
מפחד או מכבוד, הסיבה שמורה אצלה
היא לעולם לא מביטה בעיניו
אולי חוששת לחשוף כך את כל עולמה
בשקט הוא לוחש לה דברים
מנתב את נפשה למחוזות אחרים
היא כולה בשבילו, אינה מותרת לאחר
אך הוא רוצה מבטה, אינו מוותר
היא הכל בשבילו
הוא הכל בשבילה
הוא קוטף עננים
לרכך כניעותה
זה לא פחד, זו לא מבוכה
כשיתנגשו העיניים ייחשף עולמה
כל חייו מתרכזים בחיבוק ולטיפה
בלימוד ואיחוי נשמתה הפגועה
אם הייתה רק יודעת איך יגן על כולה
אם לפתע יתנגשו, מבטו, מבטה
והזמן יחלוף לו, גם עונות השנה
היא איתו, הוא איתה
היא שלו, הוא שלה
וידו שוב אוחזת בקבוצת שיערה
מושכת פניה לחשוף מבטה
ולפתע נכנעת ונפתחת כולה
על מגש של חייה הגישה ליבה
היד משחררת קבוצת שערה
מנשק את שפתיה, רעידת אדמה
כולה שלו
לא נותרה שום חומה
הלימוד נגמר
האמת התגלתה
היא חיכתה שיקח
לא ישאל רשותה
הגבולות נפרצו
נגמרה מלחמה
הוא פותח דלתות
היא מקבלת כניסה
עכשיו הוא יודע
עולמו עולמה
מסע החינוך מפנה עצמו לדרך חדשה
הדרך תראה לה להרגיש שוב אישה
כך תחת זרועו וצמודה לרגליו
מוכנה לקבל את כל הרגליו
עולמות מתאחדים באמצע הסתיו
שיפחה ואדון עוברים את הקו
ואין עולם מסביב
מתקרב האביב
יש מצב ובו שניים
מעל אדמה ומתחת שמיים
עכשיו הוא מורה לה להשפיל מבטה מולו
אך לא מרצונה , הפעם בשבילו
לפני 12 שנים. 4 ביוני 2012 בשעה 16:43