הנכתבים

פרק ז

שבוע אחרי. אותו יום, אותה שעה
עומדת ממתינה לו באותה הסימטה
עוברת דקה עוברת שעה
ממתינה לו לבד
הוא עדיין לא בא

הוא נמצא מהצד רק מביט לא נחשף
לומד את כולה
כל נשימה כל תנועה
מחכה ודואג שאחר לא יגיע
מחכה לעיתוי הנכון להפתיע

לפתע הבינה אולי הוא כבר שם
עומד מתבונן
מחכה לסימן
מרימה השמלה, יורדת על ארבע


צל שנופל סביבה על הכביש
מחשיך עוד יותר את המצב הרגיש
מושך שיערה
עד עמידה על רגליה
לוחש לאוזנה
בואי אחרי

בקרוב פרק ח