פרק ח
דלת נפתחת לחדר חשוך
דלת נסגרת, חושך מוחלט
עיניים פקוחות כמו עיניים עצומות
בד שחור נמשך על עיניים, מעל אזניים ונקשר מעל שיער
אור נדלק
מושיב ישבנה על כורסת עור שוקעת
ניגש לפסנתר
סונטת אור ירח מרחפת על שחורים ולבנים
מרחפת לאוזניה, חודרת וגורמת לגופה לרחף בחדר
לא מדובר בריחוף מטאפורי,
גופה מורם מעצמו ומרחף בחלל החדר
הנגינה נפסקת
גופה נשמט לתוך בריכה מלאה בפלומות אווז
נחיתה רכה כל כך עד שמרגישה כאילו הנפילה לא מפסיקה
מורה לה להוריד בגדיה
כשמסיימת מוריד הסרט מראשה
עיניה מביטות בחדר המלא בנוצות מעופפות מנפילתה לתוכן
כמו שלג לבן נוצות מרחפות באיטיות לקראת מפגשם עם רצפת הפרקט
יושב מולה על כסא בר גבוה ומביט בה
לומד תגובותיה
לומד את כולה
זהו השיעור הראשון שלך (מרוגשת)
למדת להכיר ריחוף ורכות
כך נתקדם אט אט עד כאב
אחר כך כאב חזק יותר
אחריו כאב בלתי נסבל
שאיריו יבוא כאב בלתי מורגש
ועד למטרה הסופית, כאב שייתן לך הרגשת ריחוף ורכות כפי שחשת היום
תתלבשי
מחר אותה שעה, אותה סימטה, לא לאחר!
בקרוב פרק ט
לפני 12 שנים. 13 ביוני 2012 בשעה 3:50