הנכתבים

פרק י


אותה סמטה מוכרת כל כך
מרגיש לה כבר בית שני
הירידה על ארבע, כבר מרגישה לה טבעי
ועוד לפני שמספיקה לרדת
צמוד לרגלה לימוזינה עוצרת

נהג בשחור פותח לה דלת
הכנסי גבירתי, בעל הבית מחכה לך
לבדה מאחור, דלתות ננעלות
אווירה מפוארת, נוף מוסתר וילונות

כעבור שלוש שעות לימוזינה עוצרת
בשדה ירוק ,מול גבעה ירוקה
נהג יוצא, מגיש מכתב לידה ונוסע


שלום יפתי
בצידה השני של הגבעה ממוקם בית קטן ומפנק,
התפשטי, רדי על ארבע והתחילי פוסעת על ארבע לעברו
אל דאגה אין סכנה או אדם במרחק קילומטרים ממך
אני צופה ושומר לאורך כל הזמן


מניחה המכתב, מביטה סביב
מרחוק נראה שמתלבטת
אך כעבור פחות מדקה
מורידה מלבושה
שיניים אוחזות רכושה
ועל ארבע יורדת


בין שדות ירוקים
גבעולים גבוהים
ישבן לבנבן מנצנץ לו
מפלשת לה דרך,כחיית פרא
גופה מזיע
השדה חווה לראשונה, ניצוד שפוסע מרצונו לידי הצייד


מקיפה גבעה
ונחשפת לבית לבנים, מקורה רעפים באדום
שער עץ פתוח לרווחה, מחכה לבואה של חיה צמאה

עוברת השער
צועדת בגן עדן עמוס פרחים ועצי פרי
גן עדן מוקף יקום ירוק


באמצע גינה מטופחת היטב
על נדנדת עץ לבנה
יושב וממתין לה
עם שמיכה לבנה


דמעות עולות ומציפות את פניה
לא ברור אם מאושר או השריטות ברגליה
מתיישבת לרגליו
נעטפת שמיכה
עכשיו הוא אומר לה, הגיע זמן רחצה

ידו מסמנת לכיוון הבאר
לידו מונח לו דלי עם ידית המחכה להשבר
"מותר לך לרגע ללכת על שתיים"
התרוממות מגלה לה, אמבט תחת שמיים
אמבט לבן, עומד, רגליים מוזהבות
מוקף סבונים, תמרוקים ושלל ניחוחות
מסתובבת לוודא שזה שם בשבילה
מחייך, מאשר וצועד לעברה

גופה מתרומם בזרועותיו העוטפות
ומונח באמבט מלא עלי כותרות
טובלת ראשה, כשיוצאת הוא לא שם
מחכה לה מכתב עליו כתוב בפחם

קחי את הזמן הדרוש לך, להרגיש נקיה ושלווה
במרפסת הבית מחכה לך ארוחה
אכלי לאט, הרגעי, הזמן שייך רק לשנינו
עוד מכתב מחכה לך בכניסה לביתנו

בקרוב פרק כ