לפני 12 שנים. 24 ביוני 2012 בשעה 15:45
נשאבת לתוך חלל שחור וריק ממחשבות
מרחפת בין העוברים ושבים
מוצאת מקומה למסתורים
מפשיטה מראשה את כל הפחדים
אין מרגיש אין שומע
אין מעיר או מבקר
זה מקום רק שלה עליו איש לא יודע
במקומה הפרטי אין מקום לאחר
הוא יצבוט ילטף ויכאיב
יאדים כל גופה ללא הרף
מקומה מנתק אותה משאר החיים
הוא מגן והופך כאב להרגשה חיים מהם
לפעמים מתקשה למצוא עולמה
הוא מאיר רק שממש זקוקה לו
הוא מגיח כשגופה מתנתק מעצמה
ונפשה מבקשת תרופה בו