קצת הרבה
עבר הווה
מלחמה שלום
לשתוק לרעום
איתך בלעדיך
סביב מותנך
בין שדיך
בשכיבה בעמידה
בשנאה באהבה
בחלום במציאות
כמשחק או ברצינות
על מזרן, על ריצפה
עם היד עם כפפה
מול הים
מול שקיעה
אני מולך
ואת מולי
תרדי על ארבע בשבילי
בתור תפילה
בתור תחביב
מתבוננת מלמטה איך הוא יגיב
שומר מלמעלה
מגן מעל
דואג לתקן את המקולקל
גם כשקשה לא מתייאש
כשאת איתי זה כל מה שיש
זורק חיוך
מוחה דמעה
אולי כל זה לא בשבילה
עוצר הכל ומחבק
סביב כל העולם שותק
מתחמקת מחיבוק ונלחמת על כניעתה
יורדת שוב על ארבע , גאה במקומה
מתחננת כאב תוך הרמת ישבנה
אל תוותר אדוני
אני יודעת שאני לא פשוטה
מורם מעליה מצליף יד אחרונה
מחבקת רגלי ואומרת תודה
תודה שהמשכת אדוני היקר
שלא התייאשת ממוחי המפוזר
מלטך את ראשה, האדרנלין פג תוקפו
גופות חבוקים, בשבילה, בשבילו
לפני 12 שנים. 25 ביוני 2012 בשעה 13:38