"רק תזיין אותי, לא רוצה לגמור! רוצה רק שתטחן אותי, תזיין אותי. תגמור בתוכי. תשתמש בי!!!"
אחרי הלילה השלישי ברציפות של תחינות ובקשות וטיזינג שמשאיר אותה רועדת ובוכה אני מתכוון להענות לבקשה שלה.
רק שזה לא ימצא חן בעיניה.
מסיים סידורים של בוקר וחוזר הבייתה. היא עדיין במיטה, מתחילה את היום באיטיות כמו שהיא אוהבת.
אני מסתכל עליה ומוציא את החבלים והאזיקים מהארון. קושר את ידיה לראש המיטה. היא כבר ערה ולא מתנגדת.
חיוך ממזרי מתגנב לפניה...
אני קושר את הרגליים פסוקות ובאוויר. והיא שוכבת שם, פתוחה ופרוסה לפני.
אני מוציא מהכיס משחה מאלחשת. לא משהו בחוזק של בתי חולים, אבל מספיק כדי להרדים כל איזור בגוף לחצי שעה.
אחרי שכל הדגדגן והשפתיים החיצוניות מרוחים במשחה אני מוציא דילדו גדול ומורח אותו היטב בחומר, מניח אותו על פתח
הנרתיק וחודר אליה בתנועה אחת מהירה. היא נאנקת ונאנחת. דוחפת את עצמה על גבי הדילדו. כמה תנועות מהירות וסיימנו.
מוציא את הדילדו. שוטף ידיים וחוזר לחדר.
היא עדיין לא מבינה על מה היה כל הבלאגן עד עכשיו.
מכיוון שלמשחה לוקח 20-30 דקות להשפיע אני משעשע את עצמי בנתיים בלשכן את הזין שלי בפה שלה. עמוק. לא ממש דופק את פיה,
יותר כמו נדחף פנימה ונח לו. אני מת על התחושה של הגרון שלה מתכווץ מסביבי. על הפניקה הקטנה של חוסר חמצן שמכה בה בכל פעם
שאני סותם לה את האף והגרון. ועל מבט האמון המלא שהיא נועצת בי ברגעים אילו.
חצי שעה חלפה עברה לה. אני שולף את עצמי מפיה, מתמקם בין רגליה וחודר במכה.
תחילה האנחה שכמעט ונפלטת מפיה הופך לקריאת הפתעה - היא לא מרגישה כלום.
אני ממשיך לדפוק אותה במרץ, הולם בגופה עם אגני עד שכל המיטה רועדת והגניחות שלי ממלאות את חלל החדר.
היא שוכבת שם בשקט, מנסה לעכל, להבין, להכיל את מה שקורה לה פה. אני שם לב לדמעות שזולגות במורד לחייה -
וזה דוחף אותי מעבר לקצה.
אני גומר עמוק עמוק בתוכה. יוצא החוצה. מנגב את עצמי, מנגב אותה. מתיר את הקשרים. חיבוק, נשיקה והולך לעבודה.
משאיר אותה עם התחושות והבלבול והבכי.
מזל טוב, היום הבנת מה זה אומר להיות חור.
