סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילים מהמעמקים....

כמה מילים שמנסות לגעת
מילים שמקורן עמוק בלב ומנסות להגיע לעומק הרגשות

ודבר אחד אני מבטיח ומתחייב - הכל אמיתי וכנה. אני חייב זאת לכם, ואני חייב זאת לעצמי.
לפני 19 שנים. 22 ביולי 2005 בשעה 16:01

והפעם, לא אהיה מקורי
הפעם אני כותב לא משלי
הפעם אני מביא כאן שיר. שיר שאישה מיוחדת ויקרה שלחה לי, שיר שאומר הרבה למי שיודע להרגיש ולאהוב
שיר למי שיודע ורוצה לגעת בנשמה של הזולת.

תודה לך

Every day You Play / Pablo Neruda

Every day you play with the light of the universe.
Subtle visitor, you arrive in the flower and the water.
You are more than this white head that I hold tightly
as a cluster of fruit, every day, between my hand.

You are like nobody since I love you.
Let me spread you out among yellow garlands.
Who writes your name in letters of smoke among the stars of the south?
Oh let me remember you as you were before you existed.

Suddenly the wind howls and bangs at my shut window.
The sky is a net crammed with shadowy fish.
Here all the winds let go sooner or later, all of them.
The rain takes off her clothes.

The birds go by, fleeing.
The wind. The wind.
I can contend only against the power of men.
The storm whirls dark leaves
and turns loose all the boats that were moored last night to the sky.

You are here. Oh, you do not run away.
You will answer me to the last cry.
Cling to me as though you were frightened.
Even so, at one time a strange shadow ran through your eyes.

Now, now too, little one, you bring me honeysuckle,
and even your breasts smell of it.
While the sad wind goes slaughtering butterflies
I love you, and my happiness bites the plum of your mouth.

How you must have suffered getting accustomed to me,
my savage, solitary soul, my name that sends them all running.
So many times we have seen the morning star burn, kissing our eyes,
and over our heads the grey light unwinds in turning fans.

My words rained over you, stroking you.
A long time I have loved the sunned mother-of-pearl of your body.
I go so far as to think that you own the universe.
I will bring you happy flowers from the mountains, bluebells,
dark hazels, and rustic baskets of kisses.

I want to do with you what spring does with the cherry trees

defluo{BDOC} - כל כך אהבתי את השורה האחרונה
I wanna do with you what spring does with the cherry trees.

וזה במיוחד היום, כשיש לי סלסלה שהבאתי מהשוק מלאה בדובדבנים נורא כהים ומתוקים. שרק מחכים. רק לי.
לפני 19 שנים
Tamashi Nawa​(שולט) - דובדבנים טריים, זיכרונות שקיעה, וגם רגשות, החל מאהבה וכלה וכאב, ראויים הם שיתחלקו בין אנשים. זה הופך אותם מצד אחד למתוקים יותר ומצד שני לקלים יותר למשא.
לא טוב היות האדם לבדו
לפני 19 שנים
noya - אכן...
לא טוב היות האדם לבדו..
לפני 19 שנים
ultraviolet_ אין חדש תחת השמש או: איך קרן אור חודרת גם למצולות - ריגשת אותי עד מאד כשבחרת לצטט את המילים ששלחתי לך.
אני לא בטוחה שפבלו נרודה התכוון להיות מצוטט בכלוב... אבל גם אני כנראה לא התכוונתי להגיע לדנג'ן (אפילו לביקור) כשהכרנו לפני שנתיים :)
לפעמים יש מילים שיוצאות מהלב ונכנסות ללב אחר.
אתה - מסתבר לי עם הזמן - מצויין בזה.
תודה על ערב מופלא ביום חמישי האחרון
ותודה על שאתה פשוט אתה. ואל תשכח לעולם שאין מישעושה את זה יותר טוב ממך.
ומיץ חמוציות זה מצויין גם לגברים...
ועכשיו אני רואה עד לכאן את החיוך שלך :)
מחכה לראות אם השיעור הקטן בצילום נשא פירות... ואין הכוונה לדובדבנים :)
לפעמים חברות צצה במקומות שאנחנו הכי פחות מצפים להם. ולפעמים - אבל רק ממש לפעמים - זה קורה גם במצולות...
נשיקות יקירי.
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י