"אמור לי מי אתה ואומר לך מי חבריך"
אני מגלה לאחרונה כי אנו נוטים להשתמש במונח "חבר" בקלות יתרה.
בדינמיקה של השפה שלנו, ובשל מגבלות לשוניות אנו נוטים לייחס לאנשים רבים את התכונה הזאת, אבל מסייגים אותה במגבלות שונות.
יש חברים אשר איתם אנו נפגשים לקפה ביום שישי, ויש חברים שאיתם אנו הולכים לסרט. יש חברים אשר אליהם אנו פונים כאשר אנו זקוקים לעצה, ויש כאלו שפשוט מופיעים ברשימת התפוצה שלנו במחשב. יש חברים שאנו פוגשים בבילויים ואירועים, ויש כאלה שאותם אנו מזמינם לארוחה ביתית.
ואם יש לנו מזל, יש בניהם גם חברים אמיתיים.
חבר אמיתי הוא חבר מסוג מיוחד. זהו חבר אשר אינו מוגדר ע"י מספר הפעמים
אשר אתה פוגש אותו או התכיפות של המפגשים. הוא אינו מוגדר ע"י זמן ההכרות שלך איתו או ע"י המרחק הפיזי בניכם. ההגדרה האמיתית שלו היא הגדרה של ביטחון. הידיעה שאתה יכול לבטוח בו. להוריד את ההגנות במידת הצורך ולשים את מבטחך בידיו בידיעה כי הוא לא יאכזב.
לא תמיד הוא יגיד לך את הכל, אבל מה שהוא יגיד לך יהיה אמיתי. הוא לא יהיה לצידך בכל רגע בחיים, אבל היה בטוח שכאשר הוא שם לצידך, הוא נמצא שם בכל עוצמתו.
לפעמים הוא יחרף את נפשו בעבורך, ולפעמים רק יספק משענת. לפעמים
הוא יגן עליך מחורשי רעתך ולפעמים רק ילחש לך באוזן את המילה הנכונה שאתה זקוק לשמוע באותו הרגע.
תודה לאותם חברים אשר בבוא העת יודעים לעמוד לצידי. אותם אלו אשר אני שמח וגאה להגדיר כחברים שלי. חברים אמיתיים!
ותודה גם לאותם אחרים אשר בבוא היום יוצאים נגדי, ובוחרים בדרך הקלה של לא להתמודד, ולא לעמוד לצידי למול אלו אשר כל רצונם הוא לפגוע ולהכאיב לי. תודה על שאתם מראים לי מי אתם.
לפני 18 שנים. 26 במאי 2005 בשעה 16:00
