הכל משתנה עכשיו. אני כל כך רוצה שזה יקרה אבל מתה מפחד...
אין ברירה. עשיתי את הבחירה שלי. הבחירה לחיות חיים מאוד לא קלים ומאוד לא מספקים בשביל התקווה שאולי זה יקרה.
אולי אני אצליח. אולי מישהו יראה בי את מה שהם רואים. שם. ברחוק הזה.
אני לא טיפשה. אני לא פסימיסטית. אני מציאותית.
אתה חושב שזה דבילי? אחריי שלוש שנים של מאבק סוף סוף להתקבל ללימודים שחלמתי עליהם?
חכה שתשמע את זה:
אני מפחדת לעבור למקום כל כך רחוק כי אני מפחדת שכשתחזור יהיה לנו יותר קשה להיפגש. ולחזור למה שהיה.
אני בכלל לא יודעת אם אתה בכלל חושב עליי! אני בכלל לא יודעת אם אני ארצה לחזור אליך, ועדיין אתה אצלי במחשבות 24 שעות ביממה.
ובדיוק בגלל זה, בדיוק בגלל כל הסיבות למה לא לעשות את זה, אני אעשה זאת ובגדול.
אני משנה כל מה שגורם לי להרגיש ולו במעט הרגשה שלילית. ולכן:
אני כבר לא alone חברים. אני Lily.
תתרגלו 😄
נ.ב
אני מפחדת. אבל אני גם מתרגשת! איזה כיף יהיה.
לפני 14 שנים. 7 ביולי 2010 בשעה 6:24
