עבר זמן מאז שביקרתי כאן לאחרונה... יכול להיות שהחוסר בפרטיות כאן במקום הימצאי אי שם בצפון הארץ עושה את שלו.
אבל זה לא אומר שלא חשבתי על מה יקרה כשאחזור ומה יהיה לי לספר על כך.
מכיוון שיכול להיות שייקח לי קצת זמן לחזור לקצב אני פשוט אספר על אתמול בלילה.
בזמן האחרון אני חיה לילית. לא מבחירה, אני מעדיפה להיות ערה בשעות היום אבל ככה זה כשאת תקועה בין אבטלה לטיולון קטן בדרום אמריקה (כן כן גם לי מגיע!) לבין 3 שנים של לימודים. אחחח כמה אני מחכה ללימודים האלה!
החלטתי לקחת חברה לפאב החביב עליי לאיזו בירה קטנה ומפנקת. חברה שבחמש שנים האחרונות לא הייתה בחיים שלי אבל ברגע שנפגשנו שוב אי אפשר היה להפריד בינינו. בעודנו נכנסות הברמן חיכה לנו עם חיוך מאוזן לאוזן ושני צ'יסרים של וודקה תפוחים. לא אמרתי לא כמובן.
טעות נוראית שגררה אחריה עוד שניים כאלה, ובשביל בחורה קטנה ועדינה שכמותי זה היה יותר מידיי.
מה יש בכם ברמנים מסוקסים שגורמים לבחורה לשכוח שהיא נוהגת?!
בעודי מנסה להתאושש מהשתייה קיבלתי הודעה מהבחור. נו ההוא, הגאון, זה שתירצתי לו את חוסר העניין שלי בו בכך שאני עדיין מתגברת על ההוא שברח. תירוץ מעולה כפי שלמדתי, בחורות משתמשות בו לעיתים קרובות כדיי לנפנף בעדינות בחורים שהן לא מעוניינות בהם. סליחה שחשפתי סוד ממשלתי. חשבתי שהוא הבין את הרמז כשקיבלתי :" היי, עדיין מתגברת? 😄 ". הא, גברים...
חשבתי לעצמי שאולי קיים בגאון איזה צד כיפי שלא שמתי לב אליו, אולי שפטתי אותו בחומרה מידיי? ובסך הכל הוא דווקא חמוד... לא!
אסור לך לחשוב על זה! בסופו של דבר את תצאי איתו שוב ושוב תצטרכי למצוא תירוץ עלוב כי נזכרת שהבחור הזה מדבר בשפה שאת לעולם לא תרצי להבין.
תוך כדיי התנדנדות לרכב ראיתי שתי ניידות שרק מחכות לאזוק אותי ולקחת לי את האוטו לשלושים יום.
חיכינו שעה וחצי שהם ילכו. הם כנראה חיכו שאנחנו נעשה משהו טיפשי... ובכן, לא עשינו. אחריי שהם הלכו התחלתי לנסוע.
תוך כדיי נסיעה אני נזכרת בך כמובן. אתה מתרוצץ לי במחשבות תמיד. ואני תמיד שונאת אותך על זה. ואת עצמי. אנשים עושים דברים דביליים בניסיון לשכוח אנשים אחרים.
כנראה שזה רק געגוע. וזה לא יעבור בקרוב.
לפני 14 שנים. 7 באוגוסט 2010 בשעה 18:05