לפני 15 שנים. 2 במאי 2009 בשעה 12:45
פתחת לי את שערייך
ובאתי בם, כמנצח מהקרב.
כל השאר אבדו מאחוריי,
כאילו נשכחו בליל סערה.
קיבלת אותי אל מבצרך.
כעת, כרעי על ברכייך,
ראשך השימי אל ירכי,
לשונך תטהר את החתך.
שיערך רך ומתלטף על עורי,
הביטי למעלה, הביטי בי.
גם ללא קול, גם מרחוק,
אני שומע אנקותייך ומתענג.
